כל המאמרים במדור במדבר

בשעה שגלי השנאה שוטפים את הרחובות נוכל לחדש את החוזה החברתי רק באמצעות מפגשים ושיח משותף לאחר שהאדמה בלעה את קרח ועדתו על רקע המחלוקת

כיצד ניתן לעודד תרבות של מחלוקת תוך שדואגים שתהיה לשם שמיים? מחלוקתו של קורח מוזכרת בפרק ה' במסכת אבות: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה

השולחן ערוך פסק, שאם הזמן קצר ויש חשש שיעבור זמן המנחה – יש להתפלל חזרת הש"ץ בנוסח מקוצר בפרשת השבוע מספרת התורה על חטא קרח

"פרשה זו יפה נדרשת" בכל בית ובכל בית כנסת, במיוחד בימים של סערות חקיקה כשבכל מוצ"ש מפגינים בשקיקה. שני הצדדים בוודאי רוצים שלום בליבם, אבל

חז"ל ראו באש המחלוקת את השבר הגדול ביותר שיכול להיות בעם ישראל "כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם.

חייבים לדייק כשאנו עוסקים בתגובות ובאמירות, בכך שאין אנו מטילים אחריות או אשמה על מי שלא נכון לעשות זאת כלפיו "האיש אחד יחטא ועל כל

חברה אנושית, מעצם טבעה, זקוקה להנהגה שתוביל אותה, ותדאג לצרכיה. לשם כך היא מעמידה בראשה אנשים שינהיגו אותה ומעניקה להם כח, שליטה וסמכויות. פעמים רבות

פרשנויות אין ספור נתנו לפרשייה עצובה זו של קרח ועדתו. המשנה במסכת אבות אומרת 'איזוהי מחלוקת לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ואיזוהי מחלוקת שאינה

את המחלוקת יש לבחון לפי המניעים שהביאו אליה. אם המניע למחלוקת הוא האינטרס האישי, וכדי ליפות אותה מחפים אותה ב"לשם שמים", סופה יהיה קטלני "כל

אם נחפש את המשותף למה שאינו מיטלטל ולמה שאין גופו ממון, אנו עשויים למצוא את עצמנו במבוכה   "כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ