כל המאמרים במדור במדבר

הפרשה שלנו עוסקת מצד אחד בתיאור הטלטלות שעברו בני ישראל במדבר, ומצד שני בהתיישבות ובהתקבעות בארץ ישראל. להתיישבות בארץ קשורים הנושאים של תיאור חלוקת הנחלות,

לכל 'מסע' כביטוי כולל יש שלושה שלבים מובחנים: יציאה מנקודת המוצא, המסע עצמו והחניה בנקודת היעד. פעמים היציאה היא העיקר כמו: "ויצא יעקב מבאר שבע",

מצוות ישוב הארץ מטילה עלינו חובות מגוונות אשר אחת מהן היא לשמור על חזותה החיצונית של הארץ. חובה זו מוצאים אנו בכמה מקורות: כמו המצווה שבפרשתנו להשאיר

כתוב במשנה במסכת תענית, (דף כו, עמוד א-ב); "חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז, וחמשה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל

'מסע הכומתה', או אם תרצו- 'הגיבושון' של העם היהודי הצעיר שנוצר רק לפני עשרות שנים, מגיע אל סיומו לאחר ארבעים שנה במדבר. בתקופה הזו עבר

נאמר בפרשתנו: "אִישׁ כִּי יִדֹּר… אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה". פירש רש"י: לא יחל דברו –

ההתנתקות של בני גד ובני ראובן דומה להתנתקות המתרחשת כיום בחברה הישראלית, שחלק מהחברה מנתקת את מדינת ישראל מארץ ישראל בקשתם של בני גד ובני ראובן: "אל

אנחנו מוכנים ליפול פעם אחר פעם במלכודת דברי החלקלקות, לא מתייחסים להפרת הבטחות עבר; ולא מתעמקים בקיומן של הבטחות סותרות "ככל היוצא מפיו יעשה" –

    לכבודו של מור אבי עטרת ראשי, הרב מנחם הכהן הי"ו, בעל "תורת עם", בהגיעו לגיל "שיחה" לאיו"ש עמו"ש אחד מקולות הזעקה הנוקבים ביותר

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. דיבור מאפשר תקשורת עם הסביבה הקרובה. הדיבור הוא