דוד מ. פויכטונגר, עמית מחקר במכון שורץ לאתיקה, יהדות וחברה ב"בית מורשה בירושלים". כנגד הקביעה המופיעה בגמרא, מסכת סנהדרין דף קט' ע"ב, כי "עדת קורח
פרשת קורח מהווה מוקד לדיון מתמיד בדבר אופי המחלוקת. המשנה באבות הרואה במחלוקת קורח ועדתו את הביטוי המובהק למחלוקת שאינה לשם שמיים, משיבה את הלומד
כידוע, ישנם הבדלים רבים בין סיפור חטא המרגלים כפי שהוא מסופר בפרשתנו, לבין הסיפור כפי שמציג אותו משה רבנו בפרשת דברים, בתוך דברי המוסר והתוכחה
"לא חשוב מה יאמרו הגויים. חשוב מה יעשו היהודים". אמרה זו מעורה היטב בנקודות ציון רבות בהיסטוריה היהודית. לימים הייתה גם לאחד מקווי הדרך המנחים
פרשת בהעלותך, כמו ספר במדבר כולו, משקפים את תלאות ה'מדבר' וצרותיו. לאחר המעמד הנשגב של יציאת מצרים, התרוננות הנפש בקריעת ים סוף ושמחת הנשמה בשירת
הרב אהרון בק ר"מ בישיבת ההסדר ראשון לציון קברות התאווה. האספסוף מתאווים לבשר, וסוחפים איתם גם את בני ישראל. העם בוכה למשפחותיו. משה רבינו שומע
דברי חז"ל על פרשת עגלה ערופה כי היכולת לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה" אינה מובנת מאליה, צריכים להיות נר לרגלינו בשעה שאנו באים
חלק מרכזי של פרשתנו מוקדש לקרבנות הנשיאים, שהביאו לחנוכת המזבח. רבים עסקו במשמעות קרבנם של הנשיאים, ובשאלה מדוע התורה חוזרת ומתארת את קרבנו של כל
נכנסתי אל בית המדרש. נעמדתי מול ארון הספרים, ובהיתי בו שעה ארוכה. ליל שבועות היה, ואף שהשעה היתה כבר מאוחרת, הרגשתי רצון עז ללמוד מעט
חלק בלתי נפרד מסידור המחנה בישראל הוא התמודדות עם חריגים. נכון הדבר כי היסוד הוא לאומי כללי, ועל כן קראנו בתחילת ספר במדבר את הקמת
