כל המאמרים במדור במדבר

פרשתנו, שנקראת תמיד לפני חג מתן תורה, מזכירה לנו את העובדה שהתורה ניתנה במדבר. חז"ל הוסיפו וציינו כי "בשלושה דברים ניתנה התורה: באש, ובמים ובמדבר".

המלחמה הנוראה והארורה שאנו מצויים עדיין בעיצומה העצימה לשעה את תחושת ה"יחד". סיסמאות שונות, חלקן היו לקלישאות חבוטות, נבובות וחלולות, האדירו את ה"ביחד-ness", אחוות ה"יַחַדִיוּת":

על סרגל אחד של זמן נמצאים כל חגי הגאולה: פסח, יום העצמאות, ל"ג בעומר, יום ירושלים, שבועות. ימי חג אלו מציינים את זמן היווצרותה של

שאלה: חיילים ומפקדים העוסקים בלחימה יומם ולילה – האם חובה עליהם להתאמץ ולפנות מזמנם כדי לקבוע עיתים לתורה? תשובה: כלל גדול בהלכה: העוסק במצווה פטור

בכל תחום שבו נדרשת הגנה מפני משהו, אסור שהיא תמוקם סמוך לנקודה המסוכנת. צריך להרחיק מהנקודה את ההגנות, עד כמה שניתן, לייצר לה 'מרחב אבטחה',

מפעם לפעם אני שומע מרבנים גדולים התבטאויות חריפות, מלאות שנאה נגד כל מיני קבוצות, אבל בעיקר נגד בני אדם. אפשר לשמוע למשל משפטים כמו "הרפורמים

פרשת מטות פותחת בעניין הנדרים. בניסיון להבין את תכלית הנדר, מסביר הרב שמשון רפאל הירש, הרש"ר הירש בתחילת פרשת מטות: "היא עוסקת בנדרים שאדם מקבל

שעת פטירתו של אדם היא פעמים הרבה שעה של חשבון נפש. מעשי עלילותיו של אדם עוברים לפניו כבני מרון. מן הסתם, הוא שמח על הישגים

פרשת מטות מתחילה בעיסוק בנדרים, ופונה אל ראשי המטות. מדוע? נראה את דברי הירושלמי בנדרים פ"ט: "אל ראשי המטות: תלה הפרשה בראשי המטות. שיהו מתירין

אישה מבקשת מהרופא בכל לשון של בקשה שלא יגלה לארוסה את התסמונת שהיא סובלת ממנה, האם עליו לכבד את רצונה? שבועת הרופאים או שבועת הִיפּוֹקְרָטֵס,