כל המאמרים במדור במדבר

בשבוע שעבר, זכיתי להיות נוכח בחופה, שהכלה היתה נינה של משה מושקוביץ ז"ל מבוני הארץ, איש משואות יצחק והחתן נכד לעזריאל בן דב ז"ל מבוני

בתקופה האחרונה אנו עדים להתגברות הביקורת על ישראל בעולם, שמתבטאת אף בהתרחבות המגמה להחרים את ישראל ובהתעצמות האנטישמיות. אנו מוצאים את עצמנו במצב דומה לזה

שלישיה זו: תורה עם וארץ נמצאים ב'מאבק' מתמיד ביניהם בכל עת והיום יותר מתמיד. לכל קבוצה 'מאופיינת' החיה כיום במדינה יש יחס במינון שונה אל

פרשת המרגלים הותירה חותם טראומטי בל יימחה בתולדות העם היהודי. מעבר לאלפי ישראל שמתו במאורע הטראגי עצמו, כתוצאה מן הציווי הנורא של שליחת "יד איש

רוח נכאים דכאונית קשה שררה בעם שזה עתה יצא לחירות מבית העבדים במצרים. המרגלים ששבו ממסע הריגול בארץ המובטחת מנבאים שחורות לגבי העתיד, מדכאים ומנמיכים

אחדות היא יסוד חיוני מאין כמוהו במציאות שאנו נתונים בה כעת. היא חיונית גם כערך הנוגע למציאות הממשית, וגם כיסוד רוחני ואמוני המופנה כלפי שמייא.

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל

מקורו של משבר המנהיגות הפוקד את העולם נעוץ במילה אחת עוצמתית – ענווה. זו מילה שכבר כמעט אין עושים בה שימוש. להיפך, היא נחשבת למילה

שאלה: חיילים וחיילות ששוהים בכניסת שבת במקום שבו אסור בשום פנים ואופן להדליק אש – האם יוכלו להדליק פנס לצורך נר שבת? תשובה: הקטע הראשון

פרשת 'בהעלותך' מתארת את אחת מהתקופות המאתגרות של עם ישראל. העם נאלץ לעזוב את הר סיני ולצאת למסע, ללא לוח זמנים מתוכנן עד ההגעה לארץ