כל המאמרים במדור במדבר

כאשר אנו מתבוננים בפרשתנו לא יכולים אנו שלא לחוש אי נוחות מסויימת. שהרי לכאורה בלעם, הדמות המרכזית של פרשתינו, הינה דמות טראגית מעין כמותה. על

הנוטריקון מסמל מילה שלימה, אולם אות אחת אינה משקפת תוכן בעל חשיבות מספקת ב'לשון הקודש' "כתב אות אחת נוטריקון, רבי יהושע בן בתירה מחייב וחכמים

שלוש פעמים מנסה בלעם לקלל את ישראל. שלוש פעמים יוצאות מפיו ברכות במקום קללות. בכל פעם הוא בוחר מיקום, מבקש מבלק להקים שבעה מזבחות, ולהקריב

אדם הרודף אחר הכבוד אשר מבוסס על שקר, סופו לשקוע ולהפסיד הכל בפרשה מתואר כיצד בלק מנסה לשכנע את בלעם לקלל את בני ישראל. בלעם

על פניו נראה שיש שתי מגמות סותרות ביחסי עם ישראל עם העולם. מצד אחד, כאשר אברהם אבי האומה מקבל את שמו 'אברהם', ההסבר הנלווה למשמעות

בפרשת השבוע כותבת התורה, שבלעם בירך את עם ישראל: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ ישראל". בטעם הברכה דורשת הגמרא במסכת בבא בתרא (ס ע"א), שבלעם

לפני מספר שנים שמעתי הרצאה מפי פסיכולוג שעסקה בקשר שבין הוצאת זרע לבטלה לחזרה בשאלה אצל בני ישיבות תיכוניות. הוא טען שבני הישיבות עוברים בעניין

זה נראה שבדורות שלנו, כמו דור הנכנסים לארץ, אין מנוס מלהורות דרך דיבור אל הסלע ולא בדרך ההכאה והכפיה זה לא שהמטה של משה רבינו