כל המאמרים במדור במדבר

לפני כשנה שוחחתי עם בחור ישיבה חרדי ממוצא אתיופי. הוא אמר לי: "אנו, החרדים האתיופים, נמצאים בין הפטיש לסדן. החרדים האשכנזים לא מקבלים אותנו כי

קוֹנְסִילְיוּם היא הִתייעצות, בּעיקר של חֶבר רופאים, בּעִניַין החולֶה או של מִשפְּטָנים בּעִניין מסוּבּך- במצבים רפואיים מורכבים, או בעיה רפואית מתמשכת. פרשת קרח סובבת סביב

כל אדם נושא באחריות לגבי חייו שלו, ולא תמיד יהיה עליו לשלם על מחדלים ועוולות שעושה הציבור שאליו הוא משתייך רגעי משבר קשים ודרמטיים עוברים

"'ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים (נשיאי עדה קרואי מועד אנשי שם)' – מיוחדים שבעדה, קראי מועד – שהיו יודעים לעבר שנים ולקבוע

בשעה שגלי השנאה שוטפים את הרחובות נוכל לחדש את החוזה החברתי רק באמצעות מפגשים ושיח משותף לאחר שהאדמה בלעה את קרח ועדתו על רקע המחלוקת

כיצד ניתן לעודד תרבות של מחלוקת תוך שדואגים שתהיה לשם שמיים? מחלוקתו של קורח מוזכרת בפרק ה' במסכת אבות: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה

השולחן ערוך פסק, שאם הזמן קצר ויש חשש שיעבור זמן המנחה – יש להתפלל חזרת הש"ץ בנוסח מקוצר בפרשת השבוע מספרת התורה על חטא קרח

"פרשה זו יפה נדרשת" בכל בית ובכל בית כנסת, במיוחד בימים של סערות חקיקה כשבכל מוצ"ש מפגינים בשקיקה. שני הצדדים בוודאי רוצים שלום בליבם, אבל

חז"ל ראו באש המחלוקת את השבר הגדול ביותר שיכול להיות בעם ישראל "כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם.

חייבים לדייק כשאנו עוסקים בתגובות ובאמירות, בכך שאין אנו מטילים אחריות או אשמה על מי שלא נכון לעשות זאת כלפיו "האיש אחד יחטא ועל כל