כל המאמרים במדור במדבר

בחודשים האחרונים אני מנסה להבין את הציבור החרדי ומנהיגיו. הרי ברור שהמצב הביטחוני שאליו נקלענו מאז 7 באוקטובר מחייב תוספת משמעותית של חיילים לצה"ל. מבחינה

פרשת 'נשא' מזמנת בידינו סיבה אקטואלית לדיון בשאלת מהותו של הטקסט האלוקי שבמקרא. ניסוחי הפרשה שייכים לתחום הסיפורי של המקרא. זהו תיאור עובדתי-'הסטורי' של מתנות

סוגיית השוויון בנטל אינה יורדת מסדר היום הציבורי זה שנות יובל ויותר. גם בחלוף 54 שנה(!) מעת הונחה הסוגיה לראשונה על סדר יומו של בית

יסוד הכל הוא האמון שאנו נותנים. פרשת סוטה היא פרשה שיונקת ממשבר קשה בחיי הנישואין, שנובע מחוסר אמון. בימים שבהם לא תוקן עוד חרם דרבנו

  אחרי ספר 'ויקרא' המוקדש לעבודת הכוהנים, מופיע בפרשת 'נשא' ציווי נוסף הניתן להם ורלוונטי גם לימים בהם אין לנו מקדש: לברך את העם. הברכה

אחד מחלקי התפילה שמצפים אנו להם מדי בוקר היא "ברכת הכוהנים", ובמיוחד בימים אלו של מלחמה. בברכה זו מתברכים אנו בשמירה על חיינו, גופנו ופרנסתנו,

ברכת כוהנים שבפרשתנו חותמת במילים: "וישם לך שלום". על הופעת השלום בחתימת הברכות אומרת המשנה בסוף מסכת עוקצים: "לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק

  בעיצומה של פרשת נשא, מטיל ה' על הכוהנים משימה לדורות עולם – לברך את עם ישראל: "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ

בשבת שעברה בשעת צהריים נשמעו נקישות בדלת. אחד מבני המשפחה ניגש לפתוח. בחוץ כבר לא היה איש. על הידית הוצמד פתק: "שבת מבורכת. מתרגשים לספר

  "וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו" [במדבר ה, ח]. "ואם אין לאיש