כל המאמרים במדור נח

מדינת ישראל כבר איננה תחת איום של התייבשות, כפי שהיה בעבר, אבל עדיין היא זקוקה לגשם. במקומות רבים אנו שותים מי ים מותפלים, אבל הגשם

צמד המילים "היפוך קנים" הפך בימים האחרונים למטבע הלשון החם ביותר במערכת הביטחונית והפוליטית מעבר לקו הירוק. התרחיש שמאחורי המושג הזה מעביר צמרמורת בכל בית

פרשת נח מציבה בפנינו שאלה החורגת מסיפורו של אדם אחד ומבול שהתרחש בראשית ההיסטוריה: כיצד יכול אדם לשמור על צלם אנוש בעולם שנשחת, כיצד יוכל

"וַיְהִי כׇל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים…" [יא, א]. רש"י: שפה אחת: לשון הקודש. "וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת

צא ולמד על גדולתה של ערבות הדדית בין בני אדם. דור המבול נדון לכלייה בגלל מעשיהם. אך גם נח נענש: נגזר עליו לבלות מבודד עם

נח ישב בצל הגפן שנטע, משך שאיפה ארוכה מהנרגילה והביט בכרם הצעיר. אחרי שנה שלמה בתיבה, עם כל החיות, הרעש והריח, סוף סוף קצת שקט.

פרשת נח מציבה במרכזה דמות שנדמית בתחילה כמעט מושלמת: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו” (בראשית ו׳, ט׳). ובכל זאת, ככל שקוראים את הסיפור מתברר

בדרך כלל הנושאים העוסקים בבעלי חיים עצמם נמצאים מחוץ לתחום בית המדרש. אולם דווקא בפרשתנו, שמתארת כיצד המבול החריב את היקום כולו חז"ל מוטרדים משאלת

בפרקים הפותחים את ספר בראשית והמספרים על בריאת העולם, מופיע בהקשר של בריאת האדם ביטוי הייחודי לאדם – 'צֶלֶם אֱ-לֹהִים'. הצירוף הזה איננו מופיע בתיאור

המדרש בבראשית רבה (וילנא, פרשת נח, פרשה ל, סימן י) מציע לנו דיוקן כפול של צדיקות, המשתקפת דרך שתי דמויות מקראיות מרכזיות, נח ואברהם, וזאת