כל המאמרים במדור וישלח

שלושה עשורים וחצי שאין לי מנוחה בלב, מאז אותו רגע – הרגע בו אחי חטף את הברכה. מי האמין שיגיע יום והוא יחזור, יעמוד מולי,

בשבוע שעבר חיסל צה"ל את רמטכ״ל חיזבאללה, עלי טבטבאי, במבצע אווירי מדויק, ב"ה. טבטבאי התמנה לתפקידו לאחר חיסול צמרת חיזבאללה במבצע "חיצי הצפון". מאז מינויו

הפירוד הארוך והכואב של האחים התאומים יעקב ועשיו, הגיע לסיומו בפגישה רוויית נשיקות ודמעות: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּוּ" (לג, ג-ד).

אם עוד לא שמעתם על הינוקא, כנראה שאתם ממש לא בעניינים. קשה לי להיזכר ברב מפורסם שעשו עליו בזמן כה קצר כל כך הרבה כתבות

מימי הקורונה ולתוך המלחמה, ביקרנו במחלקות חירום ואשפוז, הרבה מעבר למפגש "הממוצע" של אדם "ממוצע" עם שבר ומחלה. משיכה ודחייה מאפיינות את תחושותיי כלפי בתי

נעמה שלם ממובילות פורום "שותפות לשירות" כשבן-גוריון החליט שיש לפטור 400 לומדי תורה משירות צבאי, האם הוא הסתכל קדימה? האם הוא צפה שעל כל פטור

מוסד הישיבה התיכונית, ישיבה המשלבת לימודי תורה ולימודי חול, מהווה את השדרה המרכזית של החינוך הציוני דתי. אולם, בחלקים לא קטנים של הציונות הדתית לא

"וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם" [לד, יג]. שואל הרמב"ן: אם בני יעקב ענו במרמה בפני

  אחד הפסוקים המרגשים ביותר בתנ"ך הוא זה שמתאר את החיבוק שבין עשיו ליעקב, וכך נאמר: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּו".