
על לאום ומדינת לאום
במהלך הריונה חווה רבקה פעילות מוגברת של העוברים- "ויתרוצצו הבנים בקרבה". נמסר לה, שהתרוצצות זו היא בעלת רעיון אידיאולוגי מכוון שעניינו: "שני גויים בבטנך

במהלך הריונה חווה רבקה פעילות מוגברת של העוברים- "ויתרוצצו הבנים בקרבה". נמסר לה, שהתרוצצות זו היא בעלת רעיון אידיאולוגי מכוון שעניינו: "שני גויים בבטנך

"וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים… וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ… וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם…" [פרשת תולדות]. במדבר החם

סיבות רבות יכולות לחולל הסתרה בין בני זוג. רמב"ן על פרשתנו עוסק בשאלה מפני מה לא גילתה רבקה ליצחק שכבר לפני לידת הבנים נאמר לה

בפרשת חיי שרה הסתיימו פרשות חייהם של אברהם ושרה והועברה ליצחק ולרבקה המשימה של המשך בניית הזהות הישראלית. ואכן מתחילה פרשתנו בתיאור הקושי להקים את

"ישנן שתי ירושות יציבות שאנו מעניקים לצאצאינו. האחת היא שורשים; השניה היא כנפיים". (הודינג קרטר ג'וניור) איזה משפט עוצמתי. בגירסה התנכ"ית: "סולם מוצב ארצה וראשו
"ותהיינה מורת רוח ליצחק ולרבקה" –יצחק ורבקה נחשפו לעובדה כי עשו התחתן עם מי שאינו ראוי להיכנס לעולמם: "ויהי עשו בן ארבעים שנה, ויקח אישה

אם יש את נפשנו לדעת את שורשיה של האנטישמיות ושל שנאת ישראל לדורותיה, עיון קצר בפרשת השבוע ייתן לנו אולי קצה חוט ומעט תובנה על

בבואם לתאר תחומי הלכה שלמים, כאלה שתלויים בפסוק אחד בלבד, דיברו חכמים הראשונים (משנה חגיגה א, ח) על "מקרא מועט והלכות מרובות, כהררים התלויים בשערה".

ל'לאום' המקראי אין משמעות של לאומיות כיוצא ממילונים מודרניים (Nation) . הלאומיות האתנית או האזרחית המוכרת לנו היום הינה מונח מודרני באופן יחסי, על אף

מניין שאבה רבקה את האומץ להוציא לפועל את מבצע לקיחת הברכות במרמה? הרי הסיכונים היו גדולים ועצומים במקרה שיצחק יגלה שלפניו עומד יעקב ולא עשיו,