בפתיחת פרשת "ויגש" שולטות הטיות שונות של אמירה: "ויאמר", "לאמר", "ונאמר", "ותאמר", "ונאמר", "ותאמר", "ויאמר", "ונאמר", "ויאמר", "ואֹמר". לאלה נוכל לצרף כמובן את מילות הדיבור
ניצה פרקש ממובילות פורום "שותפות לשירות" הציונות הדתית כמרקחה. כולם מדברים על חוק הגיוס. מדי שבת מתפרסמים מאמרים בכל עלוני ועיתוני המגזר, אינספור ראיונות בתקשורת,
אין צורך להיות תלמיד חכם כדי להבין שתעניות החורבן (צום הרביעי, צום החמישי, צום השביעי וצום העשירי – כלומר י"ז בתמוז, תשעה באב, צום גדליה
ברגע המרגש שבו מתוודע יוסף אל אחיו, הוא אומר להם בין השאר: "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי
רגע לפני שהאחים יוצאים לדרך, המומים מגילוי הלב של יוסף, מצייד אותם יוסף ב'טיפ' מיוחד לדרך: "וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ"
יעקב אבינו חשש מחשכת הגלות ולכן נגלה אליו ה' לחזק אותו, ואמר לו: "וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵ-ל אֱ-לֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל
שאלה: חיילים יצאו לפעילות מבצעית לפני עלות השחר ושבו ממנה אחר הצהריים, כך שלא התאפשר להם להתפלל שחרית. האם עליהם להתפלל תפילת "תשלומין", כלומר להתפלל
אנו נמצאים היום בפתחו של צום עשרה בטבת, צום שהוכרז לציון יום תחילת המצור על ירושלים, שהביא בסופו של דבר לחורבן בית המקדש הראשון. הרבנות
"מה עושים קיפודים בחורף?" שאל הפילוסוף ארתור שופנהאואר. איך הם מתחממים? הרי אם יתקרבו זה לזה יותר מדי, ידקרו קיפוד את רעהו. ואם לא –
התפקיד העיקרי של אמנות הוא לעבד רעיונות באופן המשקף ומייצג אספקטים שונים של החיים, להעניק פרשנות לרגשות ולמצבים, לעורר הזדהות ובכך להגדיר את מי שאנחנו.
