החיים המודרניים מלאים בתחושה של התערטלות. הכל בחוץ. הטוויטר, הפייסבוק, ערוצי התקשורת השונים. אנחנו משתפים בחיים האישיים שלנו, חושפים, נחשפים. וויתרנו במודע על האישי והפרטי.
העימות בין יהודה ליוסף מגיע אל שיאו ואל הכרעתו: "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני… כי כמוך כפרעה" (בראשית
עם חגיגות סיום הדף היומי העולמי, כדאי לתור אחר רוחו של האדמו"ר של מייסדו, ר' מאיר שפירא, שהיה חסיד צ'ורטקוב. בפרט חסידו של ר' ישראל
בחור אחד התפלל וביקש שאלוקים יעשה לו נס והוא יזכה בלוטו. יצאה בת קול ואמרה לו: "כדאי שקודם תקנה כרטיס". ובכן, זאת לא ממש בדיחה,
תגובה יוצאת דופן הגיב יוסף בהתגלותו לאחיו. לא כעס ולא מרמור, לא נקמה ולא שמחה לאיד, כי אם השלמה ונקיטת עמדה קיומית, אודות שליחותו בעולם:
יוסף מושיב את משפחתו בארץ גושן ומכלכל אותם במהלך שנות הרעב הקשה. במקביל, במצרים מתרחשת רפורמה כלכלית גדולה בעטיה של המצוקה הכלכלית. יוסף נאלץ להלאים
פרשת ויגש היא פרשה דרמטית בתולדות עם ישראל. היא מסמנת את תחילתה של הגלות הראשונה המתרגשת ובאה על עם ישראל. אמנם, תחילתה של גלות זו
גישתו של יהודה אל יוסף לאחר שנתפס הגביע באמתחת בנימין משקפת את גישתו הכללית בחיים, שזיכתה אותו ואת צאצאיו בהנהגה. ניתן לעמוד על גישה
27 פעמים אנו פוגשים בסיפורי יוסף את השורש ש.ל.ח, ולא בכדי. הטיות הפועל הזה מיוחסות לכל גיבורי הפרשה בהתאם לעלילה. גם בשיא הספרותי, רגע ההתגלות,
גנרל אורד וינגייט – קצין בריטי נועז, אמיץ ורב-תחבולות, שזכה לתהילה על פעולתו במערכות שונות בעיקר סביב מלחמת העולם השנייה. בהקשר הארץ-ישראלי אורד וינגייט רכש
