כל המאמרים במדור ויחי

אחד האתגרים הגדולים ביותר, אם לא הגדול שבכולם, שניצב כיום לפני העם היהודי הוא שימור העם והקטנת – אם לא חיסולה כליל – של ההתבוללות.

לקשר שבין הנכדים לסבים יש השפעה ברוכה על התפתחותו של הילד מסופר על הרב רוזובסקי זצ"ל (מראשי ישיבת פונוביץ'), שבכל פעם שמישהו היה מבשר לו

פרשתנו עוסקת בצוואתו של יעקב לבניו לפני מותו. אולם, צוואה זו אינה כפי שאנו נוטים לחשוב כלולה ב"ברכות" המפורשות, שהרי אלו הן רק בגדר מידות

יוסף מגלם את דמות היהודי שעולה לגדולה בארץ זרה בפרשתנו יעקב מתכונן ליציאתו מן העולם. הוא מברך את בניו, את בני יוסף, מכתיב ליוסף את

  בתקופות שבהן אוכלוסיית הזאבים מתרבה הם עשויים להתקרב גם למשכנות האדם את סקירתנו הפעם נקדיש לזאב (Canis lupus) שזיהויו אינו מוטל בספק. בארץ ישראל

דווקא בפרשה האחרונה, בימיו האחרונים, מתגלה לנו יעקב אחר המנסה להוביל את ההיסטוריה ולא להיות מובל על ידה. הוא 'עושה דווקא' ליוסף ומשכל את ידיו.

איך אתם ממשיכים את הסיפור המשפחתי והלאומי, את המסורת? מה ממה שספגתם בבית הוריכם וסביכם תעבירו לצאצאיכם בבוא הזמן? אדם עמל ויגע כל חייו, בזיעת

רק אחרי מות יעקב הכירו אחי יוסף סופית שפשעו בהתנהגותם עם יוסף ככתוב: "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם, ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב

אחיי יוסף חששו לאחר מות אביהם, שעתה עלול יוסף לנקום בהם על התנהגותם כלפיו בצעירותם ועל מכירתו. הם אמרו: "ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ

בהמשך למאמר בפרשה הקודמת על העושר, כדאי שנזכור שהתנאי לנתינה, המהווה מפתח לקבלת עושר, הוא שנתינה זו תהיה מכל הלב, מבלי לצפות לקבלת תמורה, תודה