כל המאמרים במדור פסוק לי פסוקך

אני מכיר משפחות שבהן 'ספרות שו"ת ס.מ.ס" עולה תדיר על שולחן השבת. לצערי, אצל חלק מהן לא כדי להרבות בלימוד תורה. קשה לרבים לראות את

קראתי בספר חדש שהגיע לידי: "לצעוק מראש כל הר – סיפור חייה של ורה קריגל גרוסמן, מתאומות מנגלה". לא יכולתי להניח את הספר מידיי. רק

"וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי" מקומה של המלכות ומעמדה בתורת ישראל מפרנסת דרשות ופירושים רבים. בין עמדתו של הרמב"ם הרואה במינוי המלך

"כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱ-לֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו" שורה ארוכה של לקחים היסטוריים, מלווים בהרג ואובדן, מעוררת חוסר נוחות בקריאת פסוק אחד בפרשה: "כִּי

בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר חומש דברים שונה מקודמיו. חלק נרחב ממנו מוקדש לחזרה על מצוות שנזכרו בחומשים הקודמים.

רבי חנוך גרשון ליינר "היה רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר,

בעל המאור ושמש רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין (1751 – 1823; תקי"א – תקפ"ג), הנודע בשמו, בעל ה"מאור ושמש" על שם ספרו, היה מתלמידיו של

רבי ישראל מרוז'ין תחילת פרשת כי תצא, מעמידה אותנו בפני אתגר רעיוני לא פשוט: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ:

ר' לייבל'ה אייגר "חמש שנים למד אבי תורה באהבה גדולה עם חברו, רבי לֵייבָּלֶה איגֶר, מי שהפך לימים לרבי נודע. יחד התלקחה האש בלבם ללכת

הימים המיוחדים הללו, ימי האבל על החורבן המתמשך של בית המקדש, מקבלים טעם ומראה עדכני לנוכח אירועי השעה. מפעם לפעם מסובב הסיבות מחזיר אותנו לציר