
רביה בכינים
במכת הכינים נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות ח'). הכינים

במכת הכינים נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות ח'). הכינים

בפרשה מופיעות שבע מתוך עשר המכות שהוכו המצרים. המשנה מלמדת כי מכות אלו נמשכו במשך שנה תמימה (עדויות פ"ב מ"י). הראשונה שבמכות, דם "ויאמר ד'

בפרשיות הפותחות את ספר שמות התורה מכוונת את זרקוריה אל שתי דמויות מפתח, מנוגדות, משה רבנו ופרעה. משה רבנו שליח נאמן של הקב"ה להובלת תהליך

בשתי מילים קצרות ונוקבות- מאבחנת לנו התורה לא רק את המחלה של הדור ההוא במצרים, אלא גם של דורות רבים אחר כך, עד דורנו, ואולי

אחד הקטעים המשונים ביותר בפרשת יציאת מצרים מתאר את תהליך הפיכתם של מנהיגי העם, משה ואהרן, בצו הקב"ה, ממנהיגים רציונליים, שהגיעו זה כבר לגיל גבורות(!),

ליישום תוכניתו השטנית פונה תחילה פרעה למיילדות העבריות: " וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה" ( שמות א, ט"ז).
פרשת וארא הינה המשך ישיר של פרשת שמות בהיבט הכרונולוגי והתוכני. בשיחות הקודמות של משה עם הקב"ה מביע משה חששו יותר מהנהגת עם ישראל מאשר

חידה בלתי פתורה הותירה לפנינו התורה בפתח פרשת "וארא". נאמר בה: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים

בסיום פרשת שמות משה מאוכזב משליחותו. פרעה הכביד את העבודה על בני עמו ויחסם המזלזל של בני ישראל אליו החריף. הפרשה שלנו אינה המשך ישיר
בהתגלות הקב"ה אל משה במעמד הסנה, מצייד הקב"ה את משה בשלושה אותות על מנת ששליחותו תצליח- המטה שנהפך לנחש, היד המצטרעת, והמים שנהפכים לדם. מטרת