כל המאמרים במדור וארא

החברה האנושית היא יצירה אלוקית מופלאה ומורכבת. ההתבוננות בתהליכים החברתיים שנוצרים בה מרתקת. בדרך כלל נוצרת בה שכבה מובילה שמכתיבה את סדר יומה. לעיתים שכבה

אנו פוגשים בפרשה שני גורמים עם "לב קשה". האחד, הוא פרעה שלא ממהר לתת לבני ישראל לצאת מארצו, השני, הם בני ישראל אשר לא מקשיבים

אנו חייבים לשאול את עצמנו לא רק האם הדבר נאמן להלכה או לחוק, כי אם גם האם המעשה הזה מוסרי שלוש המכות הראשונות – דם

  המפנה הגדול, שגרם לרבנים חשובים לצאת בהכרזה כי "סר פחד השבועות" הגיע לאחר שלוש החלטות בינלאומיות הקשורות באימוץ הצהרת בלפור "לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי ־יִשְׂרָאֵל֮

הגמרא כותבת, שלמרות שמעיקר הדין שלג או קרח אינו נחשב משקה או אוכל, החושב להפוך את השלג לנוזל דינו כבר עכשיו כמים בפרשת השבוע מספרת

זעקתו מַכְמִירַת הלב של משה רבנו הולכת מסוף העולם ועד סופו, וטמון בה הרבה כאב, צער ומכאובים: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני

מחקרים הוכיחו שנחישות חשובה יותר להצלחה מאינטליגנציה. על פי התזה של "עקומת הפעמון" ניתן היה לצפות כי בעלי האינטליגנציה הגבוהה יגיעו להצלחות המשמעותיות ביותר –

  פרשת וארא מתארת את מכות מצרים. פעם אחר פעם פרעה מבקש ממשה להפסיק את המכה, ומראה סימנים כאילו ישנה את דרכיו ויאפשר לישראל ללכת

  היאור, מקור החיים של מצרים ובכלל זה של אלוהיהם וגם של פרעה המזוהה עמו: "אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יחזקאל כט, ג) –

מכות מצרים אינן מגיעות רק בכדי לגרום לפרעה לשחרר את בני ישראל ממצרים. מפשט הפרשה עולה שיש למכות מצרים מטרות מגוונות: הכרה במציאות ה'; "וידעתם