כל המאמרים במדור בשלח

המעמד הדרמטי של קריעת ים סוף- והאירוע המכונן שבו המצרים המשעבדים צוללים כעופרת במים, ועם העבדים יוצא ביד רמה, הציף ועורר במשך דורות רבים את

שבת שירה היא הזדמנות לעסוק ולהתבונן בערכה של השירה ותרומתה לחיינו הפרטיים והלאומיים אין לך דבר כמו שירה ונגינה שבכוחן להשפיע על מצב רוחו של

נדרשת סבלנות כדי להגיע אל המנוחה והנחלה בתחילת פרשת בשלח, מופיעה אפשרות קורצת, שנזנחת מיד: ללכת רק דרך שלושת ימים. במקום זה, בוחר הקב"ה בסיבוב

בימינו חובה למול את ערלת הלב הן בתחום הרוחני והן בתחום הנכונות לגלות אחריות אישית בתום שנתיים לתקופה הקורונה הולכים ומשתנים דרכי ההתנהלות של החברה

חז"ל זיהו במן כלי משפטי, דין שנעשה בכל יום ויום על פי אמת הצדק המוחלט, חיבור למכונת אמת בכל בוקר מחדש התורה פיארה והללה את

ירידת המן אתגרה את העם ופעלה לעיתים בניגוד לאינסטינקטים הטבעיים והאנושיים. לדוגמא, משה הורה לעם להימנע מאגירה של המן: "… אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד

פרשתנו ממשיכה את סדר גאולת ישראל ומתחילה בתיאור הליכתם של בני ישראל במדבר לאחר יציאתם ממצרים ולפני כניסתם לארץ. כאשר אנו מתבוננים בפרשה יכולים אנו

האם האלטרנטיבה, החזרה לתוככי סיני, היתה קלה יותר עבור העם? "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם, וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא. כִּי

בפעם שניה בפרשתנו מתמודדים בני ישראל, שיצאו ממצרים, בתלאות המדבר ובמחסור במים לשתייה. העם קצר רוח ותאב להגשמת ההבטחה הא-לוהית: "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ