כל המאמרים במדור משפטים

מתי כספי היה מגדולי היוצרים של המוזיקה הישראלית, אולי הגדול ביותר. תשאלו מה הקשר בין פטירתו ובין רשימה שבועית בעלון שבת בנושאי יהדות וחברה? ובכן,

אי אפשר שלא להבחין בהתעוררות רוחנית חסרת תקדים העוברת על החברה הישראלית בעקבות המלחמה הארוכה והקשה. דווקא האתגר הגדול שאיתו התמודדנו במלחמה גרם לרבים לגלות

כמדי שנה, פרשת משפטים מזמנת לנו מפגש מחודש עם אתגר משפט התורה, והחובה לשים את המשפטים "לפניהם", לפי הדנים על פי דין תורה. יישומה של

 בפרשתנו מופיעות הלכות הנוגעות למערכת המשפט, וביניהן אזהרה חמורה לדיינים לבל יטו את הדין לטובת העני והחלש: " וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ". בתוך כותלי בית

כשנגזר על רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל להיהרג על קידוש השם בידי המלכות הרומית, אמר רבן שמעון לרבי ישמעאל שליבו יוצא לדעת על מה

העובדה שהמילה משפטים חלה הֵן על הדיבור האנושי והֵן על הפעילות החוקית אינה סתמית. גם החוקים, או הדיונים המשפטיים המורכבים ביותר, נותרים בגדר משפטי דיבור

פרשת השבוע, 'משפטים', מלאה בחוקים העוסקים ביחסים בין האדם לחברו. ברצוני להתמקד במצווה אחת בפרשה ובהשלכותיה הרעיוניות וההתנהגותיות בכלל, ובחברה הישראלית בת ימינו בפרט. בפרק

עו"ד צבי ארנברג, מחבר הספר "על מנהג שבת וחג" השבת נזכה לקרוא את הפטרת פרשת 'משפטים'. "נזכה", משום שברוב השנים הפטרה זו נדחית מפני הפטרת

עו"ד אביחי ורדי סגן יו״ר לשכת עו״ד לשעבר, ויו״ר ועדת פירוקים וכינוסים קצת קשה להיכנס לנעליו של ידידי מוטי זפט, שידו בכל, ואני צר עולמי,

"וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ – מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה" – ביקורת מוטעית רבה נאמרה על מצוות התורה הזו, ועוד יותר