כל המאמרים במדור ויקהל

רבי יוסף קארו כתב בשולחן ערוך (תרפ"ה ז): "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא". בחיבורו בית יוסף הוא מבהיר כי אותם

במהלך תיאור בניית המשכן, משובצים שני כתובים ובהם הוראות בקשר לשבת. אחד מהשניים מובא בפרשה, לפני שמשה מיישם למעשה את בניית המשכן נאמר "ששת ימים

אני עדיין במחשבות על חג הפורים ומצוותיו. הרבה שאלות עולות על המעברים שבין כאב לשמחה, בין זיכרון לשכחה, ומערבולת רגשית ומחשבות על המצב כיום. על

כאשר אנו אוספים במרוכז חפצים למטרה כל שהיא, אם המבצע הצליח ניתן לומר בסופו "היה די והותר". פירוש: אספנו הרבה, אפילו יותר מכפי שציפינו. ייתכן

בפרק כ"ב ביהושע, כלל שבטי ישראל יושבים בנחלתם. יהושע קורא לחלוצים מראובן, גד וחצי שבט המנשה, משבח אותם על חלקם החשוב במלחמה, מזהיר אותם לשמור

הקהילה הייתה לאחד מסממני ההיכר הבולטים ביותר של היהודים בכל ארצות פזוריהם. היהודי מעולם לא ראה כדמות מופת או דגם לחיקוי את רובינזון קרוזו, החי

  פרשת 'ויקהל' היא פרשה של עשיה קדחתנית. הפועל "ויעש" או "ויעשו" חוזר בה מספר פעמים רב ביותר בהקשר של בניית המשכן, ובעת קריאתה אנו

נבואת יחזקאל  אשר חלק ממנה נכלל בהפטרת פרשת פרה [בפרק לו'] התקיימה פעמיים. פעם אחת בתקופת הבית השני ופעם נוספת בימינו. בפרק לה' דיבר הנביא

  מבחינה סוציולוגית, החברה האנושית אינה שוויונית בטבעה. לאורך ההיסטוריה, בכל חברה התגבשו אליטות בתחומים שונים – כלכלה, פוליטיקה, תקשורת, אקדמיה, ביטחון, תרבות, ומשפט –

ההתקפה של עמלק על עם ישראל הייתה בלתי צפויה וללא סיבה ברורה. עמלק זינב בנחשלים, פגע באוכלוסייה חסרת מגן וערער את תחושת הביטחון של העם