דילוג לתוכן

כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

מוות וחיים ביד הלשון

פרשת המרגלים הותירה חותם טראומטי בל יימחה בתולדות העם היהודי. מעבר לאלפי ישראל שמתו במאורע הטראגי עצמו, כתוצאה מן הציווי הנורא של שליחת "יד איש

קראו עוד »

בין חופש ביטוי להפקרות השיסוי

המטוטלת של פרשת 'בהעלותך' נעה בין שני קטבים המצויים במשפט בן ימינו, והמנוגדים זה לזה: מצד אחד, הרצון להבטיח חופש ביטוי, שהינו ערובה למשטר דמוקרטי

קראו עוד »

אפרים לא הולך לצבא

סוגיית השוויון בנטל אינה יורדת מסדר היום הציבורי זה שנות יובל ויותר. גם בחלוף 54 שנה(!) מעת הונחה הסוגיה לראשונה על סדר יומו של בית

קראו עוד »

חג היַחַד

המלחמה הנוראה והארורה שאנו מצויים עדיין בעיצומה העצימה לשעה את תחושת ה"יחד". סיסמאות שונות, חלקן היו לקלישאות חבוטות, נבובות וחלולות, האדירו את ה"ביחד-ness", אחוות ה"יַחַדִיוּת":

קראו עוד »

ונתתי שלום בארץ

כדרכה של תורה, בפתחה של פרשת הקללות שבספר ויקרא, בא רצף של ברכות שאחד ממוקדיו הוא ברכת השלום: "נָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד, וְהִשְׁבַּתִּי

קראו עוד »

שומרי שביתה

על דרך הכלל, עולמו של אדם, כמו גם הישגיו, בנויים על מעשים. עבודה, יצירה, פעולה שמובילות לתוצאות ולהישגים. מעגל החיים שלו, השנתי והיומי, בנוי על

קראו עוד »

וספרתם לכם

בעולמה של תורה נודע ל"ספירה" על גווניה השונים – מניין, מפקד, ספירה וכיוצ"ב – משקל מיוחד. משה רבנו נצטווה כמה פעמים "למנות" ו"לפקוד" את בני

קראו עוד »

התחיינה העצמות הללו?  

במהלך סיור שערכנו ביישובי עוטף עזה. ביקשנו לעודד מעט את המעטים שנותרו לגור בהם, לאמץ את רוחם, להתייחד עם זכר הנופלים, ולשאת תפילה לשובם של

קראו עוד »

לכל "שבעה" יש "שמונה"

לכל "7 באוקטובר" יש "8 באוקטובר". לכל "שבעת ימי אבל", יש את ה"ויהי (לשון וי, קינה, נהי ובכי) ביום השמיני" שלו, ה"אחרי מות" שלו. בחלוף

קראו עוד »

שמחה רבה?

כבכל שלושת הרגלים, גם בחג הפסח מצווה אדם מישראל על קיום מצוות השמחה. אולי זה מפתיע, אך עיון במקרא מלמד שמצוות השמחה נאמרה במפורש רק

קראו עוד »
גלילה לראש העמוד