כל המאמרים במדור כי תשא

לא פחות מארבע פעמים מוזכרת בפרשת "כי תישא" קשיות העורף של עם ישראל. בשלושה אזכורים ה' מודיע למשה שבגלל תכונה זו ברצונו להשמיד את בני

פרשת העגל הייתה אחד המאורעות הטראומטיים ביותר בתולדות ישראל. לפי חז"ל, רישומה ניכר לא רק לשעה אלא לדורות. ראשיתה, בפריקת עוֹל, חידלון ובעיוורון מוסרי, המשכה

"טבח נתניהו". כך כינתה כותרתו של עיתון בישראל לא מזמן את אירועי הטבח בשמחת תורה. מה פשרו של צמד המילים הנוראי הזה? המילים הקשות הללו

כאשר נודע למשה, עוד בהיותו בהר, על מעשה העגל, אומר לו הקב"ה: "רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא". ביטוי זה חוזר פעם

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְדֹלָה. וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אַל יִחַר אַף אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָעָם כִּי

משה ואהרון, שני האחים המנהיגים את עם ישראל בתקופת הגלות במצרים ואת יציאתם מעבדות לחירות, מבטאים שני דגמים שונים של מנהיגות. כבר בתחילת הדרך, כאשר

במצבים שבהם אנו ניצבים מול מציאות חריגה, מחסום פתאומי או קושי שלא צפינו, אנו נוטים להשתמש במשפט המתחיל במילים "אין מצב ש…": "אין מצב שנחיה

האדם משחר ההיסטוריה ועד ימינו זקוק לסמלים מוחשיים המבטאים כוחות רוחניים כמו גם כוחות חומריים. "השור המסתער" מסמל את "עבודת האלילים" של התרבות האמריקנית, הבאה

אנו שומעים בפרשה על עבודתו של בצלאל, שהקב"ה ברך אותו בחכמה ובתבונה ובדעת. מדרש תנחומא (לה), רואה בתכונות אלו מידות שבהן ברא הקב"ה את עולמו,