במהלך החיים מתרחשים אירועים קשים הדורשים מחאה שאינה שגרתית, והתגובה חייבת להיות קיצונית על מנת שהמסר החינוכי ייטמע אחד האירועים המזעזעים והמפתיעים ביותר בתולדות עם
בהיותו על ההר, משה עוד קיווה שיש תקוה לעם ישראל להיות ראוי לקבל את הלוחות העוסקים בלימוד "חטא העגל" עסוקים בעיקר בעשיית העגל; מה
כאשר אדם ישן בלילה מסתלקת ממנו רוח הקדושה, ובמקומה שורה על האדם רוח טומאה בפרשת השבוע כותבת התורה על רחיצת הכהנים במי הכיור, ובעקבות כך
הבחנה חדה נדרשת בין ההתקרבות וההתעלות הדתית ובין ניצולה לפעולה יצרית מדרדרת איך נראית מסיבה גדולה? כיצד חוגגים אירוע שמבקשים לציין? הדבר כמובן תלוי מאוד
במקומות עבודה רבים עובדים נמנעים מלנצל את ימי החופשה שלהם. כשבודקים מדוע- ניתן למצוא את החשש לוותר על יום עבודה כי הפרויקט יקרוס, כי
הייתכן שמיד אחרי מעמד הר סיני רוצה עם ישראל לעבוד לעגל בתור אלוהים אחרים? שאלה מטרידה זו מקבלת מענה הולם בפרשנותו של הרמב"ן, לפיה בני
"וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיו וַיֹּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה… זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ
מנהיג אמיתי ואחראי יהיה חייב להאזין לקולות השונים, להכיר בהשפעתם החיובית או השלילית, ולדעת כיצד להוביל, לנתב ולנווט הנה מגיע רגע השיא של מעמד הר
פרשת תצווה מהווה המשך ישיר לפרשת תרומה, ואף היא נמנית על חטיבת הפרשיות החותמות את ספר שמות ואשר תכליתן הקמת המשכן. כחלק מהתוכנית והמפרט הטכני
פרשת השבוע מקפלת בתוכה את אחת הטרגדיות הציבוריות הגדולות של דור המדבר, דור שלאחר החוויה המיסטית הנדירה של מעמד הר סיני, לאחר ששמעו את קולו
