כל המאמרים במדור תזריע

פרשת 'תזריע' ממקדת את תשומת הלב של דרשני התורה בחטאי הלשון, וזאת בהתבסס על דבריהם הידועים של חז"ל שלפיהם הנגעים באים בגין לשון הרע. בעוד

פרשיות 'תזריע' ו'מצורע' מדברות על סוגים שונים של טומאות. לצד הבאת הקורבן, כיבוס הבגדים וטבילה, על הטמא גם להיכנס לבידוד. כשהפרשה מגיעה לצרעת, ניתן לראות

את סיפור יציאת מצרים היה אפשר לספר בהמון דרכים, ואף על פי כן התורה בחרה לספר אותו בצורה מסוימת מאוד. הנה כי כן, על אהרון,

שאלה: האם חיילים ששבו מפעילות מבצעית בשעת לילה מאוחרת רשאים לקיים את ליל הסדר ומצוותיו? תשובה: במספר סוגיות בתלמוד נחלקו תנאים אם את קורבן הפסח

"קבעת עיתים לתורה?" – שני מקורות סותרים עוסקים בדין וחשבון שעתיד אדם להיבחן בו לאחר מותו. המפורסם יותר הוא דברי רבא במסכת שבת: "שעה שמכניסין

כאשר ביקשתי בקבוצה של אנשים המכונים 'דתיים': '"מי שחושב כי הוא דתי שירים את ידו", אף אחד לא הרים את ידו. לתמיהתי, השיבו רוב החברים

חודש ניסן הוא החודש היחיד מבין חודשי השנה שהתורה מתנה את קיומו ונוכחותו על פני לוח השנה במזג אוויר אביבי: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ

טור זה אינו פוליטי, ומטרתו לרמוז על דרך מעשית להשתפר בכל תחום וזירה בחיים, כפרט וכחברה. כתיבתו וכותרתו נכתבו בהשראת הספר: "מעשה בעשרה עקרונות" (2021),

פרשת השבוע מקפלת בתוכה את אחד העניינים שהאדם המודרני תוהה בשאלת הרלוונטיות שלהם לימינו. מה עניינה של תורת הנגעים לימינו אנו? הרי הנגעים המתוארים בפרשה

קדושת הזמנים היא מהדברים העיקריים בתורה אחד מסימני ההיכר של העידן בו אנו חיים הוא החתירה לייעול ניהול הזמן, לשיפור היעילות לניהול חיינו וניהול תהליכים.