כל המאמרים במדור אמור

ימי ספירת העומר שמופיעים במרכז פרשתנו היו אמורים להיות ימי שמחה והכנה לקראת חג מתן תורה, אולם במרוצת הדורות הם התקבעו בתודעה הקולקטיבית של עם

התמקדות בצד האטימולוגי של המילה "סופר" מעלה מסקנות מעניינות. עד להתפתחות העברית המודרנית במאה ה-19, לא שימש המונח "סופר" לתיאור של כותב או יוצר, והמונח

הרב יחיאל וסרמן – נשיא עמית של תנועת המזרחי העולמי השבוע, חגגה מדינת ישראל 76 שנים להקמתה, וגם ברוב הקהילות היהודיות בתפוצות צוין אירוע חשוב

במוצ"ש תפס אותי חבר טוב שמחנך כיתות ז', ואמר לי שיש לו משהו שייתכן שיעניין אותי בשביל הטור שלי ל'שבתון': "יש לי תלמיד שגר בשכונת

בעולמה של תורה נודע ל"ספירה" על גווניה השונים – מניין, מפקד, ספירה וכיוצ"ב – משקל מיוחד. משה רבנו נצטווה כמה פעמים "למנות" ו"לפקוד" את בני

הביטוי 'חילול ה", מתאר מצב של פגיעה וזלזול במשהו, במישהו, בסמל או בערך קדוש, במיוחד אם זה שעושה את המעשה הוא אדם מוכר, חשוב, מנהיג,

על בעל תפקיד להצדיק את העמדה הבכירה אליה הגיע פרשת אמור מתחילה בציוויים שונים המוטלים על אהרון ועל בניו הכהנים שכוונתם לשמור עליהם בטהרה ובקדושה.

הפרזה באמירת תודה מוזילה את ערכה ומסירה ממנה את הודה לפסוקים העוסקים בקרבן התודה יש ניחוח ייחודי. מחד גיסא, התורה מניחה שאנו נקריב קרבן תודה:

אחת הסוגיות החשובות על סדר היום החברתי בעולם בכלל, ובישראל בפרט, היא ההתייחסות לאנשים עם מוגבלות. בעניין זה עברה מדינת ישראל דרך ארוכה. למן המעבר