שאלה: עם בוא הקיץ והתחממות מזג האוויר, לוחמים המצויים בתנאי שדה סובלים מזבובים, יתושים ושאר מזיקים. האם מותר להשתמש בחומרי הדברה בשבת? ומה לגבי מריחת
חז"ל מייחסים את חורבן בית שני למה שכה נפוץ היום – לשנאה: "אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני
מאז שפסקה מסורת הסמיכה בישראל, אי אפשר למנות דיינים שיוכלו לדון בדיני קנסות ולשוב אל משפט התורה. אך כיצד ניתן יהיה לחדש את הסמיכה לעתיד
מלא צער הוא העולם", כתב הרב קוק וחידש חידוש מהפכני בהסבירו מאיזה מקור הוא נובע. לא מקנאה, תסכול, אשמה או חוסר טעם בחיים. "מלא צער
"למה ניגרע" – פרשת פסח שני, שמועדו עומד לחול בשבוע הקרוב, היא אחת המופלאות בתורה. הציווי הראשוני לא כלל בתוכו אפשרות של פסח נוסף, והכלל
יום העצמאות מאחורינו, והמלחמה עדיין בעיצומה. זה הזמן להתבונן ברמת עצמאותנו ובמהותה. בשנותיה הראשונות של המדינה ניסח דוד בן-גוריון את עקרונות הביטחון הלאומי שלה. אחד מהעקרונות
הכניסה לארץ ישראל מחייבת את העם היהודי, שזה עתה סיים 40 שנה במדבר, ועוד מאות שנות עבדות וגלות במצרים, להתחיל להיות חקלאים. אין יותר 'ארוחות
פרשת השבוע ממשיכה בהוראות ובהנחיות לכוהנים, ולאחר מכן נכנסת לפרשיית המועדות. לצד החגים המוכרים לנו, מופיעה מצוות הנפת העומר: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם
"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" [כ, טו]. רש"י: ממחרת השבת – ממחרת יו"ט הראשון של פסח. לפי
בטבורה של פרשת המועדות שבפרשתנו, יש פסוק שאינו קשור לרצף המועדות אלא להלכות מתנות עניים: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ… לֶעָנִי וְלַגֵּר
