דילוג לתוכן

כל המאמרים במדור אמור

לא מצליחים להסכים

מאז שפסקה מסורת הסמיכה בישראל, אי אפשר למנות דיינים שיוכלו לדון בדיני קנסות ולשוב אל משפט התורה. אך כיצד ניתן יהיה לחדש את הסמיכה לעתיד

קראו עוד »

על צער ושמחה

מלא צער הוא העולם", כתב הרב קוק וחידש חידוש מהפכני בהסבירו מאיזה מקור הוא נובע. לא  מקנאה, תסכול, אשמה או חוסר טעם בחיים. "מלא צער

קראו עוד »

לא דיבורים, עשייה

"למה ניגרע" – פרשת פסח שני, שמועדו עומד לחול בשבוע הקרוב, היא אחת המופלאות בתורה. הציווי הראשוני לא כלל בתוכו אפשרות של פסח נוסף, והכלל

קראו עוד »

עצמאות מהותית וספירת העומר

יום העצמאות מאחורינו, והמלחמה עדיין בעיצומה. זה הזמן להתבונן ברמת עצמאותנו ובמהותה. בשנותיה הראשונות של המדינה  ניסח דוד בן-גוריון את עקרונות הביטחון הלאומי שלה. אחד מהעקרונות

קראו עוד »

וַהֲבֵאתֶם

הכניסה לארץ ישראל מחייבת את העם היהודי, שזה עתה סיים 40 שנה במדבר, ועוד מאות שנות עבדות וגלות במצרים, להתחיל להיות חקלאים. אין יותר 'ארוחות

קראו עוד »

תמיד להיות בתנועה

פרשת השבוע ממשיכה בהוראות ובהנחיות לכוהנים, ולאחר מכן נכנסת לפרשיית המועדות. לצד החגים המוכרים לנו, מופיעה מצוות הנפת העומר: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם

קראו עוד »

ממחרת השבת – איזו שבת?

"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" [כ, טו]. רש"י: ממחרת השבת – ממחרת יו"ט הראשון של פסח. לפי

קראו עוד »

היחס לעני

בטבורה של פרשת המועדות שבפרשתנו, יש פסוק שאינו קשור לרצף המועדות אלא להלכות  מתנות עניים: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ… לֶעָנִי וְלַגֵּר

קראו עוד »

חוסר כבוד יכול להרוג

ימי ספירת העומר שמופיעים במרכז פרשתנו היו אמורים להיות ימי שמחה והכנה לקראת חג מתן תורה, אולם במרוצת הדורות הם התקבעו בתודעה הקולקטיבית של עם

קראו עוד »

ספר, ספירה ומספר

התמקדות בצד האטימולוגי של המילה "סופר" מעלה מסקנות מעניינות. עד להתפתחות העברית המודרנית במאה ה-19, לא שימש המונח "סופר" לתיאור של כותב או יוצר, והמונח

קראו עוד »
גלילה לראש העמוד