כל המאמרים במדור אחרי-קדושים

מהו הפסוק הבסיסי ביותר בתורה? כולנו מכירים את התשובה מתוך הספרא: "ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה" (קדושים, פרשה ב, פרק

בעולמה של תורת ישראל, קדושה אינה שם תואר. היא שם פעולה. יעד, ייעוד ואתגר הקוראים לפעולה תמידית היה זה לפני כארבעה עשורים. אחד מתלמידיו של

ראו שהעם נוהג לאכול חצילים בלי להמתין שני ערלה, ונקטו בעקבות כך שאין צורך למנות שנות ערלה בחציל, וברכתו אדמה בפרשת השבוע כותבת התורה (יט,

פרשת 'אחרי מות קדושים' נקראת בעיצומן של ימי ספירת העומר. בשבוע שחלף סערו הרוחות סביב האופן בו יש להתנהל ביום הזכרון לחללי צה"ל, ולשימור כבודם.

איסור הקללה שבפרשתנו מופנה כלפי החרש: "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ…". אולם, בספר שמות ניסוח האיסור מתייחס דווקא לשדרת ההנהגה הן ביחס למערכת המשפט, והן ביחס לממשל:

אולי לא במקרה המילה הזנק היא בחילופי אותיות: הזקן, רמז לתרומתם של הזקנים לקידום החברה בעיית היחס לזקנים הייתה קיימת בחברות מסוימות מאז ומתמיד, אך

"וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו". רש"י על הפסוק מביא את המשל של רבי אלעזר בן עזריה: "משל

ספר ויקרא עוסק ברובו המכריע בהגבלות. הוא מניח מסד לחיים שמבקשים להבדיל בין הקודש לבין החול, בין הטמא לבין הטהור. בין המותר לבין האסור. תחילתו