כל המאמרים במדור בהעלותך

אנו מוצפים בשיח ובמלל אינסופי, בפרט על המצב – מה יהיה? אם יהיה? מתי יהיה? נדמה שעומס הדיבור מסווה את העובדה הפשוטה שאיננו יודעים, שולטים

שאלה: חייל או חיילת היוצאים מבעוד יום לפעילות מבצעית, שתימשך כל הלילה – האם ידליקו נרות שבת קודם היציאה מהבסיס? כיצד ינהג חייל הנדרש לצאת

המן הוא תופעה ניסית מדהימה. על אף זאת, התעוררה טרוניה ונאמר (במדבר פרק יא, ד'-ה'): "והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה, וישובו ויבכו גם בני ישראל.

מאמר זה, שנכתב על ידי מודל שפה גדול (AI), בוחן באופן ביקורתי את המאמר "אמירה, דיבור ופרד"ס" של ד"ר חזות גבריאל אשתקד, העוסק בפרשנות הפסוק

המלחמה בעזה נמשכת כבר יותר מ-600 ימים, וב"ה ניתן להצביע על הישגים חסרי תקדים. למרות התמשכותה, וקולות מבית המזלזלים בהישגיה וקוראים להפסקתה ולכניעה לדרישות חמאס,

פרשת 'בהעלותך' פותחת בציווי הא-ל לאהרון להעלות את הנרות במנורה אשר במשכן: "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח', ב').

יובל שגב לפעמים זה נראה כמו חלום: המדינה מגלה אוצר. ים של גז, נהר של הכנסות. לא צריך לעבוד קשה, לא חייבים מיסים, לא רגולציה

  הרבנית דבורה עברון, חברה בתנועת 'הנתיב השלישי' קבוצה של אנשים מתקרבת למשה. הם מבקשים לדבר איתו. על פני כולם הבעת תחינה: "אֲנַ֥חְנוּ טְמֵאִ֖ים לְנֶ֣פֶשׁ

חילוני, דתי ומסורתי מסובים לשולחן שבת ביחד – נשמע כמו התחלה של בדיחה במציאות החיים המדממת מקיטוב שלנו. באמת, מה הסיכוי שתרחיש כזה יהיה יקרה

"זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" [יא, ה]. שואל רש"י בשם הספרי: איך ייתכן