פעמיים בפרשה בני ישראל באים בתלונה. שתי התלונות זוכות לתואר "רַע", ושתיהן נענות בתגובה חריפה. תלונת המתאוננים מסתיימת בתבערה, ותלונת המתאווים באה לקיצה בקברות התאווה.
איזה מקום? "וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ". מהו אותו "מקומו" שהמשנה מבקשת להגיע אליו? הוא אינו טריטוריה, שטח אדמה. מדובר במקום מנטלי. אם
אחד הדברים שאני משתדל ללמד את הילדים והתלמידים שלי הוא קודם כל להגיד תודה, כי בואו, אף אחד לא חייב לכם כלום. מישהו עושה עבורכם
הליווי הרוחני מאפשר לאדם למצוא את החיבור שלו אל החלק ה"לא חולה" שבתוכו, אל הנשמה. בשולחן ערוך נפסק: "יולדת היא כחולה שיש בו סכנה,
בפרשתנו, מוזכר המקרה הייחודי הבא: "וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא.
המטוטלת של פרשת 'בהעלותך' נעה בין שני קטבים המצויים במשפט בן ימינו, והמנוגדים זה לזה: מצד אחד, הרצון להבטיח חופש ביטוי, שהינו ערובה למשטר דמוקרטי
פרשת בהעלותך מתארת, בין היתר, שני אירועים, שקשורים קשר הדוק עם יכולת האדם 'לדבר'. המקרה הראשון הוא האירוע של אלדד ומידד שמתנבאים במחנה ובכך קוראים
מנהיגות היא עבודת צוות, תמיכה הדדית, שותפות בנשיאה בעול, מתן גיבוי וכוח האחד לשני משבר לאומי, מוראלי ומנהיגותי קשה פורץ בעם ישראל כבר עם תחילת
מתוך הדיאלוג של משה עם חותנו ניתן להבין עד כמה גרים יכולים להוסיף ולתרום לעם ישראל כולו לקראת תחילת תנועתם של ישראל במדבר, הפציר משה
אין לך מידה שיכול להימצא בה זיוף כמו מידת הענווה אין לך מידה מכל המידות, שכה הפליגו חכמים בשבחה, כמו הענווה. וריב"ל הוכיח ש"ענוה גדולה
