כל המאמרים במדור פורים

לצד המנהג הקדום של "הכאת המן" ברעשנים ובשריקות בוז כל אימת ששמו נזכר, התפתח בקהילות רבות המנהג לעשות כן גם באחד הפסוקים החותמים את המגילה,

מה אפשר לקחת אתנו מסיפור המגילה? מתוך שלל הבשורות, טוב לעמוד על נקודת המפנה. אחד הרעיונות הבסיסיים במגילה מופיע בפיוטו של רבי יהודה הלוי לפורים

כששלחה אסתר לחכמים וביקשה מהם: "כתבוני לדורות" [מגילה ז א] השיבו לה חכמים: "קנאה אתְּ מעוררת עלינו לבין האומות". תשובתם זו של חכמים היא לכאורה

כשהחליט המלך להביא את ושתי, הוא שלח אליה את שבעת הסריסים, בלי כל דיבורים והסברים. כמו שהמלך הזמין מבלי לנמק, כך גם ושתי ממאנת בלא

חז"ל לא אמרו "משנכנס אדר מרבים בשמחה", אלא – "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה –

  בכ"ט באייר תשל"ז, 17 למאי 1977, בשעה עשר בלילה, בזכותו של השדר המיתולוגי חיים יבין נכנסה לפס הקול  הישראלי המילה – מַהְפָּךְ. הוא התכוון

פורים מאפשר לנו לפגוש את ההיבטים החיוביים שאלכוהול מסוגל לחולל בליבות בני אדם – החוויה המשחררת, המשמחת, המפגישה עם תחומים אחרים בנפש, היפוך הלב ופתיחתו

אני זוכר את התמונה בדייקנות. בכל יום רביעי בשעה 11:00 בדיוק, נכנס לבית המדרש של ישיבת מרכז הרב קבצן ירושלמי שלא היה מפספס מושב אחד

שלושה פסוקים במגילת אסתר מתארים את ההתפתחות שחלה בעיצוב ימי הפורים והלכותיהם. בתיאור הפורים הראשון שחגגו לאחר המלחמה בי"ג אדר, כותבת המגילה שעשו היהודים את