כל המאמרים במדור תורה ומדע בפרשה

לפי מדרש התנחומא (ח'): "אימתי נאמרה למשה פרשה זו של המשכן? ביום הכיפורים עצמו אע"פ שפרשת המשכן קודמת למעשה העגל . אמר ר' יהודה בן

מרדכי תיקן ליהודים לקיים את פורים כיְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. על השאלה כיצד יש לעשות זאת? עונה הגמ': "אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא

"עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ" (במדבר כז'), וביתר פירוט בפרשת וזאת הברכה: "וַיַּעַל

"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּֽעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽך" (שמות כ'). האם לציווי הזה יש משמעות של מצווה בדומה לציווי: "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱ-לֹהֶיךָ לֹא־תַעֲשֶׂה כָל־מְלָאכָה אַתָּה׀ וּבִנְךָ

בצאת ישראל ממצרים ולאחר ההתעלות בשירת הים, החלה ההתדרדרות בהתנהגות עם ישראל, כאשר המחסור במים היווה את העילה לתלונות חוזרות ונשנות כלפי הקב"ה. במרה נמצא

לקראת צאתם ממצרים נצטוו בני ישראל לקחת שה לבית אבות שה לבית, לשחוט אותו, ולאכול אותו בחיפזון על מצות ומרורים. לכל הפעולות האלה הייתה משמעות

במכת הכינים נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות ח'). הכינים

ליד הסנה הבוער משה נתבקש להיות שליח ה' להוציא את בני ישראל ממצרים. הוא ביקש להשתחרר מהשליחות. הקב"ה לא הרפה ממנו והבטיח לו: "וְעַתָּה לֵךְ

תיאור הכיתוב על הלוחות שמשה קיבל מהקב"ה בהר סיני הוא: "שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱ-לֹהִים" (שמות לא'). נשאלת השאלה: איך ניתן לתאר

מאז חורבן בית המקדש, התפילות באות במקום הקטורת והקרבנות, לכן התקינו חז"ל לומר את פרשת הקטורת, ואת הברייתא "פיטום הקטורת" כחלק מתפילות שחרית ומנחה. בפרשת