המכות שניחתו על פרעה ועל העם המצרי, היו חלק מהבטחת ה' לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (בראשית טו',יד').
בהתוועדות הראשונה בין הקב"ה למשה, התורה מתארת מחזה סוריאליסטי, שבו צמח הסנה בוער אך לא נשרף: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא
משה נצטווה לקחת את חכמי הלב מקרב בני ישראל שיעסקו במלאכת המשכן, בייצור כליו ובהכנת בגדי הכהונה: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל בְּצַלְאֵל וְאֶל אָהֳלִיאָב וְאֶל כָּל
משה רבנו ירד מהר סיני עם הלוחות השניים בתום ארבעים יום וארבעים לילה, והוא נחשף לתופעה ייחודית: "וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת
לצורך בניית המשכן משה נצטווה לקחת חומרים בעלי צבע מגוון: "וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת: וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים: וְעֹרֹת
בתיאור מכות מצרים נמצא שבחלק מהן פרעה ביקש ממשה להסיר את המכה, תוך הבטחות סרק למתן אפשרות של יציאה לשלושה ימים, בכדי שבני ישראל יעבדו
לפי מדרש התנחומא (ח'): "אימתי נאמרה למשה פרשה זו של המשכן? ביום הכיפורים עצמו אע"פ שפרשת המשכן קודמת למעשה העגל . אמר ר' יהודה בן
מרדכי תיקן ליהודים לקיים את פורים כיְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. על השאלה כיצד יש לעשות זאת? עונה הגמ': "אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא
"עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ" (במדבר כז'), וביתר פירוט בפרשת וזאת הברכה: "וַיַּעַל
"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּֽעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽך" (שמות כ'). האם לציווי הזה יש משמעות של מצווה בדומה לציווי: "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱ-לֹהֶיךָ לֹא־תַעֲשֶׂה כָל־מְלָאכָה אַתָּה׀ וּבִנְךָ
