כל המאמרים במדור תורה ומדע בפרשה

הביטוי: "מֵעַז יָצָא מָתוֹק" לקוח מהחידה שסיפר שמשון הגיבור למרעיו: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק". ופתרונה: בגוויית האריה שהרג שמשון השתכנה עדת דבורים ושמשון

כאשר יוסף ביקש להושיב את משפחתו בארץ גושן, בנפרד מתושבי מצרים, הוא הנחה את אחיו שהתייצבו לפני פרעה, לומר לו כך: "אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ

בסיפור מכירת יוסף לישמעאלים בעצת יהודה נאמר: "וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" (בראשית לז'). רש"י מסביר את

במפגש בין יעקב ללבן הארמי נקבעה התמורה שיעקב ביקש לקבל על עבודתו: "אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה". לבן הסכים לתנאי העסקה: "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל

תיאור מספר שנותיה של שרה אמנו: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כג'), אומר דרשני. רש"י : "לכך

לאחר שאברהם נצטווה על המילה כאות ברית בין הקב"ה לבין זרעו אחריו, אברהם קיבל הודעה מפתיעה על הולדת זרעו אחריו. הודעת הקב"ה הייתה: "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים

העולם הבראשיתי שלפני המבול היה שונה מהעולם שלאחר המבול במובן הגיאומורפולוגי (מבנה כדור הארץ), האקלימי, והיחסים שבין האדם, החי והצומח. הפסוק המרכזי אשר יכול להצביע

התורה משתמשת בהאנשה כשהיא באה לתאר את מעשי האלוקים בעולם. חז"ל: "דברה תורה בלשון בני אדם". נשאל, האם אין כאן זילות למימד האלוקי הבלתי מוגבל

אל מול טיעוניו המשפטיים החד-משמעיים של בא כוחו של יוסף: "הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם" (בראשית

פרעה הזמין את יוסף לפתור את חלומותיו בבחינת: "תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ". על כך ענה לו יוסף: "בִּלְעָדָי אֱ-לֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (בראשית מא')