כל המאמרים במדור תורה ומדע בפרשה

התורה מתארת את מכת החושך כתופעת טבע ייחודית: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ: וַיֵּט מֹשֶׁה

כאשר נתבקש משה על ידי ה' למלא את השליחות, ולהודיע לבני ישראל ולפרעה על כך שהקב"ה עתיד לגאול את עם ישראל משעבוד מצרים, הוא ניסה

נעמי שמר, כלת פרס ישראל לזמר העברי, כתבה בשיר "אל בורות המים", כך: "אל בורות המים, אל המעין אשר פועם בהר, שם אהבתי תמצא עדין,

ישנם אנשים המגיעים לגיל זקנה, ויש כאלה המגיעים לזקנה מופלגת, כמתואר אצל אברהם: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים". רמב"ן: "שהיה זקן מאד, שכבר בא בימים". מאז

כאשר אברהם מבקש מהקב"ה לחוס על ערי הכיכר, מדוע הוא פתח את בקשתו עם חמישים צדיקים, ומדוע סיים עם עשרה ולא המשיך לבקש הצלה על

השוואת הפעלים המלווים את הופעת החיות והופעת האדם, מעלה שהם זהים לחלוטין: אמירה, בריאה, עשייה, יצירה. גם השמות זהים – "נפש חיה". גם האדם וגם

הביטוי: "מֵעַז יָצָא מָתוֹק" לקוח מהחידה שסיפר שמשון הגיבור למרעיו: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק". ופתרונה: בגוויית האריה שהרג שמשון השתכנה עדת דבורים ושמשון

כאשר יוסף ביקש להושיב את משפחתו בארץ גושן, בנפרד מתושבי מצרים, הוא הנחה את אחיו שהתייצבו לפני פרעה, לומר לו כך: "אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ

בסיפור מכירת יוסף לישמעאלים בעצת יהודה נאמר: "וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" (בראשית לז'). רש"י מסביר את

במפגש בין יעקב ללבן הארמי נקבעה התמורה שיעקב ביקש לקבל על עבודתו: "אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה". לבן הסכים לתנאי העסקה: "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל