
אשמים אנחנו על אחינו
עשרים ושתיים שנה לאחר שבני יעקב התעללו ביוסף אחיהם תקפו אותם רגשות אשמה: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת

עשרים ושתיים שנה לאחר שבני יעקב התעללו ביוסף אחיהם תקפו אותם רגשות אשמה: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת

לאחר שנח ומשפחתו יצאו מן התיבה הם נצטוו לעשות פעולות לקיום המין האנושי: "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד

דֶּמוֹגְרַפְיָה היא עיסוק במחקר ותיעוד האוכלוסייה, בהרכבה, ובתמורות החלות בה עם הזמן. ספר בראשית מתאר את התהוות עם ישראל, דרך אבות האומה: אברהם, יצחק, יעקב

יעקב שלח לעשיו מנחה בצורת עדרי צאן ובקר, בכדי לפייסו. הוא שלח אותם: "בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי וְרֶוַח תָּשִׂימוּ

יצחק מצווה על יעקב: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן". ציווי זהה מצינו אצל אברהם לאליעזר עבדו: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי: כִּי אֶל אַרְצִי

הקב"ה העניק בן לאברהם ושרה כשהם באים בימים, והבטיח: "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". אברהם ביקש לנוח על זרי הדפנה, אך במקום זה: "וְהָאֱ-לֹהִים נִסָּה

החטא הקדמון של האכילה מעץ הדעת, שבעטיו הפכו איברי הרבייה לאיברי עינוג, הביאו לכך שגם כל החי נדבקו במעשי הזימה: "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת

הקשר בין דם לנפש מופיע בתורה בכמה מקומות. בפרשת השבוע נאמר: "רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר".

בברית אשר כרת הקב"ה עם עם ישראל טרם כניסתם לארץ, מפורטות ההטבות שתורעפנה עליהם אם יקיימו את תנאי הברית, והעונשים אם יפרו אותה. אחד

אחת המילים הקשות לביטוי, המלווות במטען רגשי כבד היא המילה "סלחתי". כאשר אדם נפגע גופנית או נפשית הוא צובר הרבה שנאה, תיעוב ורצון לנקמה כלפי