כל המאמרים במדור תורה ומדע בפרשה

בספירת שבט ראובן מזכירה התורה את חטא קורח ועדתו, שעליהם נמנו גם דתן ואבירם בני שבט זה, והעונשים שקיבלו: "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם

כאשר בלק שכר את בלעם לקלל את עם ישראל, הוא דאג לכך שבלעם לא ייחשף לכל העם אלא רק לקצהו: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק לְכָה נָּא

בסיום הדיון עם ה' בלעם קיבל אישור מותנה להתלוות לשרי מואב: "אַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה". כדי לוודא שבלעם אכן הפנים את

לאחר חטא המרגלים והעונש הכבד שהושת עליהם בעטיו, תגובות העם היו: "וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם מְאֹד: וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם

חג השבועות נקבע כחג מתן תורה, אף על פי ששם זה אינו מוזכר בתורה. חז"ל הצמידו שם זה למגוון שמות החג: חג הביכורים, חג הקציר

בלק לקח את בלעם לשדה צופים כדי שיקלל את עם ישראל. במקום הקללה ה' שם בפי בלעם את הדברים הבאים: "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק

לאחר תיאור המתנות שהגישו נשיאי העדה לכבוד חנוכת המשכן, הפרשה מסתיימת בפסוק שרב הנסתר בו על הנגלה: "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע

משה רבנו נצטווה לערוך מפקד לעם ישראל: "בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". המפקד לא כלל את כל בני ישראל, אלא התמקד ב

בתורה אנחנו נחשפים למושג "טומאה", הפוגעת בגופו של אדם, בין אם היא נראית לעין ובין אם היא נסתרת. הטומאות הנראות לעין הן טומאות הנוגעות לנגעי

לאחר שמשה נתבשר על אי היכנסו לארץ המובטחת, ביקש מהקב"ה: "יִפְקֹד ה' אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר