
להאמין שהתשובה אפשרית
על מנת להישמר מגייסות האויב, כמו גם לשוב בתשובה – צריך להאמין שיש סיכוי מדרש פסיקתא דרב כהנא כד, דורש את הפטרת שובה, ובדבריו כמה

על מנת להישמר מגייסות האויב, כמו גם לשוב בתשובה – צריך להאמין שיש סיכוי מדרש פסיקתא דרב כהנא כד, דורש את הפטרת שובה, ובדבריו כמה

אנו קרואים לתור אחרי האור הגדול של מה שאנו עושים. אם הוא לא קיים – זה הזמן להתנער "הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה

פעמים והיציאה לקרב מלווה בקריאות צהלה, במוטיבציה גבוהה, באופטימיות, וברוח קרב וניצחון, ופעמים שחלילה החזרה מהקרב היא בדיוק הפוכה במובנים רבים, המילים האחרונות אותן

כשנשים, אימהות לתינוקות, לא נמצאות בבית הכנסת, משהו חסר. משהו לא שלם "אשה אחת נוהגת היתה לבוא ליום הכיפורים לברדיטשוב, כדי להתפלל בעדתו של רבי

שני אנשים מסתכלים בחור של מנעול, אחד מהם רואה שמים כחולים, השני, לעומת זאת, רואה באותו חור של מנעול בוץ גדול וטובעני. אותו אחד שרואה

למרות מחדלי המלחמה, היא חשפה את האמונה הגדולה בצדקת הדרך שהיתה ללוחמים שהיו נכונים למסור את הנפש מאז מלחמת יוה"כ התווסף היבט נוסף לאווירת

טענה שכיחה ומוכרת היא, שרוב האנשים מחפשים הקלות, פטורים והיתרים. אנחנו מכירים היטב את הדיבורים אודות אלו שמחפשים את "הרב נח" הימים שלפני יום כיפור

עלינו להתאמץ לחפור מחילות שיגשרו על המרחק בין הבריות שלוש פעמים ביום אנו מבקשים מה': "סְלַח לָנוּ אָבִינוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ", ובמהלך ימי הרחמים והסליחות

את הטעות עלינו לתקן ולשפר. אבל חשוב יותר שלא לזנוח במקביל את ההכרח לזכך טוב מן הרע ו"להעלות ניצוצות" עשרת ימי תשובה ושבת שובה בתוכם

כשם שאנו עצמנו מורכבים מחלקים שונים כך גם עולמנו האמוני בא לידי ביטוי ברבדים שונים של הקיום העצמי לשם מה מוזמן גם הגוף ליום הכיפורים,