כל המאמרים במדור ראש השנה

ראש השנה שחל בשבת מביא עמו שילוב ייחודי של קדושה כפולה ומכופלת. מצד אחד, אנו מנועים מלתקוע בשופר פיזית, אך חז"ל מלמדים אותנו שהשבת עצמה

בריאתו של האדם בראש השנה מחברת ומרכיבה גורמים יסודיים בתפיסתנו האמונית. אומנם האדם נוצר לאחר שפרטי בריאה רבים הקדימו אותו, אבל הופעתו בעולם אינה מנותקת

  ראש השנה מגיע השנה כשאנחנו נושאים בתוכנו שנה שאינה דומה לשנים שקדמו לה. שנה של כאב, דאגה, מלחמה, אובדן וחוסר ודאות, אך גם של

אחד הרגעים הנוראים שחוויתי בשלוש השנים האחרונות, בעיצומם של ימי המלחמה הקשה בדרום ובצפון, היה בעת ביקור תנחומים. בצומת דרכים מרכזי בירושלים, ישבו בסוכת אבלים

יש רגע כזה בערב החג שבו הבית כולו מתמלא הבטחות: המפה הלבנה נפרשת, הרימונים מקבלים מקום של כבוד, הדבש מחכה לתפוח, הילדים מתלבשים קצת יותר

לפני התקיעות אומרים אנו את מזמור מ"ז בתהילים, בו נאמר "עלה א-להים בתרועה ה' בקול שופר". חז"ל אמרו במדרש (בראשית רבה ל"ג, ג') כי "בכל

שתי שאלות לא פתורות מלוות אותי כבר שנים ארוכות בנוגע לראש השנה, ומסתבר שהן מזינות זו את זו. השאלה האחת היא למה לא תוקעים בשופר

לקראת ראש השנה אנו מאחלים ומברכים זה את זה: "(שתהיה) שנה טובה". אך לצד המחווה היפה הזו, ראוי שנשאל את עצמנו עד כמה אנו קשובים,

לכל חג מצוות רבות ומגוונות, אך דווקא לזה הפותח את השנה – ראש השנה – ישנה מצווה מרכזית אחת: תקיעת שופר. רוב הראשונים, ובכללם הרמב"ם,

לאיזה סימן יש משמעות מיוחדת השנה? כמה ימים חגגו יהודי אתיופיה את ראש השנה? ואיך שומרים על ההרמוניה בתפילות בעדות השונות? לקראת ראש השנה, יצאנו