כל המאמרים במדור מועדים

בחג הסוכות אנו חשופים לקולות. דפנות הסוכה והגג הפתוח לכוכבים, משרטטים עבורנו מציאות אפשרית חדשה מחוצה לנו ובתוכנו. בחג הסוכות אנו נשמעים. פעם ניגשו אלינו

מצוות הסוכה קשורה ליציאת מצרים, כפי שכתוב: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

עיון בפסוקי התורה מלמד, שיש שני הקשרים עיקריים לחג הסוכות. בספר דברים מודגש האופי החקלאי של החג – "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ

שמחת תורה ההולכת וקרבה אינה יכולה שלא להוליכני שנתיים לאחור אל שמחת תורה תשפ"ד, יום הטבח הנוראי; ושמחת תורה תשפ"ד אינה יכולה שלא להחזירני 50

הסוכה נקראת "סוכת שלום", ואפילו שלומית בשיר הידוע של נעמי שמר בונה "סוכת שלום". המקור לביטוי זה הוא בתפילת ערבית של שבתות וימים טובים, בהם

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל" (ויקרא כ"ג, מ'). חז"ל שואלים (תנחומא אמור, כ"ב): מדוע נאמר "ביום

לא נעים, נורא גילוי נאות: הטור הזה והגיליון הזה ירדו לדפוס (בשל יוכ"פ) ביום ראשון. מה שאומר, שהדברים נכתבו לפני פגישת טראמפ-נתניהו, על כל המשמעויות

יותר מחגים אחרים, מסמלות מצוות חג הסוכות מאורע שמשותף לכל ישראל, ל"יַחַד" ולא רק ל"יחיד". רמז לכך ניתן כבר בפשוטי המקראות שבתורה. כך, במצוות הסוכה