כל המאמרים במדור זווית אישית

בימים סוערים, ומול טלטלת החיים, מבקש לו האדם נקודת אחיזה ומשענת יציבה. שלושה אירועים משמעותיים וסוערים מתחוללים סביבנו בימים אלו. אירועים שעל פניו אין שום

לכאורה יש בקומוניזם משנה חברתית וכלכלית סדורה, המגדירה סדרים חברתיים הוגנים וצודקים, מונעת פערים חברתיים, ויוצרת חברה שיתופית ושוויונית. לכאורה הרעיון הקומוניסטי צודק- אז למה

כל כך התרגלנו מילדות לפסוק המכונן בעשרת הדיברות- "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ.." , שאנחנו לא שואלים את עצמנו שאלה פשוטה- למה המילה 'כַּבֵּד' דווקא?

מה גורם לאדם או לעם להתלונן? יכולות להיות לכך כמה סיבות. האחת- הפער בין הציפיות לבין המציאות. האדם ציפה למציאות מסוימת, וכשזו לא מתקיימת הוא

שתי מטרות להגעתו של משה אל פרעה, על פי בקשת הקב"ה. המטרה האחת היא לצורך הדרישה מפרעה לשלח את בני ישראל לחופשי- "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

איזה מזל שלמשה ואהרן לא היו צוותי חשיבה אסטרטגיים, לא מנהלי קמפיין, לא משרד יחסי ציבור ולא יועצי תקשורת. כי אם חלילה היו להם כאלו-

אם יש את נפשנו לדעת את שורשיה של האנטישמיות ושל שנאת ישראל לדורותיה, עיון קצר בפרשת השבוע ייתן לנו אולי קצה חוט ומעט תובנה על

לזכרו של הרב שלמה גורן זצ"ל, שיום פטירתו בכ"ד בחשוון אבי רט "..עם כניסת ההפוגה בקרבות לתוקף, למחרת חג השבועות, שוחרר מעט הלחץ והמצור על

שני אירועים מרכזיים מתרחשים בפרשה. האחד מתרחש בפתח הבית והשני מתרחש בפתח האוהל. פעמיים יופיע המיקום הזה של 'פֶּתַח הָאֹהֶל' , כמקום בו מתרחש אירוע

אפשר להתייחס לשמו של האדם בשתי צורות- האחת טכנית והשנייה מהותית. ברמה הטכנית, שמו של האדם הוא רק איזה שהוא סימן זיהוי, דרך ליצירת תקשורת