כל המאמרים במדור זווית אישית

הפרשה שכותרתה "קְדשִׁים תִּהְיוּ" עוסקת בהרחבה בעניינים שבין אדם לחברו, ובהנחת היסודות ליצירת מערכת חברתית יהודית מוסרית, ערכית, חומלת ורגישה. מבין הפסוקים, האיסורים והציוויים שבפרשה,

השבועיים הקרובים, שבהם נציין את יום השואה והגבורה, את יום הזיכרון ויום העצמאות, הם השבועיים הטעונים והרגישים ביותר בשנה בחברה הישראלית. זה נכון לגבי כל

כשנסב כולנו ב"ה סביב שולחן הסדר, ונאמר את המשפט המפורסם "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים

חודש ניסן הוא החודש היחיד מבין חודשי השנה שהתורה מתנה את קיומו ונוכחותו על פני לוח השנה במזג אוויר אביבי: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ

תכונות רבות אנו לומדים מהאבות והאימהות וממייסדי האומה – חסד, אמונה, הכנסת אורחים, אהבת ישראל, מסירות וכן הלאה. על שלל התכונות הללו מתווספת בפרשת השבוע

בין המתקנים והכלים שהיו במקדש שאותו תפעלו הכוהנים, היה גם המזבח. על המזבח הזה היו עצים, ותפקיד הכוהנים היה לדאוג לכך שהאש והעצים יבערו כל

חג הפורים שנחגג השנה בצילן של המלחמה ושל השנה מרובת המחלוקות שקדמה לה, מקבל תובנות נוספות. בתוך האירועים הדרמטיים הרודפים זה את זה במגילת אסתר,

אחד האתגרים המשמעותיים הניצבים בפני בני האדם, הן ברמה האישית, והן ברמה הציבורית, זה החיבור בין קודש לחול, בין החולין לרוחניות. מצד אחד, חלק גדול

עם תחילת מסעו של עם ישראל במדבר, מבקש משה רבנו מהעם להקים את המבנה הציבורי הראשון שלו – את המשכן, מבנה שהמימון שלו יבוא מתרומות

משה ואהרון, שני האחים המנהיגים את עם ישראל בתקופת הגלות במצרים ואת יציאתם מעבדות לחירות, מבטאים שני דגמים שונים של מנהיגות. כבר בתחילת הדרך, כאשר