כל המאמרים במדור זווית אישית

איך אתם ממשיכים את הסיפור המשפחתי והלאומי, את המסורת? מה ממה שספגתם בבית הוריכם וסביכם תעבירו לצאצאיכם בבוא הזמן? אדם עמל ויגע כל חייו, בזיעת

מילת הקוד של השליחות היא נאמנות. על השליח להיות נאמן למשלח ששלח אותו, או לרעיון שבשליחותו הוא פועל בתיאור אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בקורות ימי

דווקא אלו שהקטינו את עצמם – הצליחו לחולל מהפכות ולהוביל מהלכים גדולים כמה גבורה ואמונה, עוז וענווה יש במילה אחת אותה אומר יוסף לפרעה- 'בִּלְעָדָי'.

כל מה שצריך כדי לשנות את חיינו לטובה, זו רגישות חברתית למצבו של האחר, ואוזן קשבת התפנית בעלילה העצובה של השלכת יוסף לבור ומכירתו לעבד

אפשר לחיות חיים של 'לצאת ידי חובה'. ואפשר לחיות חיים איכותיים ומשודרגים של 'וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹוקים וְאָדָם'   שתי רמות חיוביות של

גדולת החולמים הגדולים היא ביכולתם לחבר חלום גדול למציאות, וביכולתם לחבר את המציאות לחלומות גדולים אין לך אוורירי וחמקמק כחלום, ואין לך מוצק ויציב כחלום.

מלאכת החינוך מאתגרת. יש בה רגעים גדולים של נחת ושמחה, בצד רגעים וימים קשים של תסכול, כאב ועוגמת נפש. בדרך הטבע ובאופן פשוט, כל הורה

נתפלל שגם נשכיל לזכות להתברך כולנו במילה, במידה, בערך, ובמצב הנפשי והאמוני הזה של "כֹּל" חז"ל, שהכירו את נפש האדם, את רצונותיו ושאיפותיו, את מאווייו

אברהם אבינו מלמדנו גם איך עושים 'הכנסת אורחים'- בזריזות, בחשק, בשמחה, בהתלהבות, מתוך אהבת אדם ונתינה אין סופית אוהלו של האדם הוא מבצרו, ופתַח הָאֹהֶל

אברהם מתגלה במלוא רגישותו לערך פדיון השבויים, ואולי זה המקור לרגישות ולאכפתיות הזו שלנו עד עצם היום הזה הרגישות היהודית לחיי אדם בכלל, ולחיי השבויים