
הנה מול הר סיני הסנה בוער
'לא אגדה רעי ,ולא חלום עובר, הנה מול הר סיני ,הסנה, הסנה בוער. הו, שלהבת יה – עיני הנערים, הו, שלהבת יה – ברעום המנועים,

'לא אגדה רעי ,ולא חלום עובר, הנה מול הר סיני ,הסנה, הסנה בוער. הו, שלהבת יה – עיני הנערים, הו, שלהבת יה – ברעום המנועים,

פעמים רבות כאשר בני משפחה יושבים סביב 'זקני השבט' – ההורים או הסבים והסבתות, ואלו מספרים את סיפור חייהם ואת מה שהיה 'פעם', 'כשהיינו צעירים',

קנאות היא לא בהכרח דבר רע, כפי ששלום הוא לא בהכרח דבר טוב. בשיח האלים והרדוד השוטף את מחוזותינו, די אם נדביק לאדם את התואר

אני לא בקיא ב'סלנגים' של השפות השונות, ואינני יודע אם בשפות אחרות ישנו הביטוי – 'בלי עין הרע', אבל מה שכולנו כן יודעים, זה שבלי

אחת התובנות המרכזיות המלוות את מי שעוסק בטיפול באנשים כגון עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, רבנים וכדומה, היא להקשיב היטב למילים בהם בוחר האיש שמולך להשתמש, ולנסות

מבין הפסוקים הרבים והדרמטיים במגילת רות, מושכות את ליבי דווקא שלוש המילים – 'לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?'. בועז, הגביר החשוב הגדול, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל, מגיע מבית

כאז כן עתה- האתגר הוא אותו האתגר. איך הופכים שנים-עשר שבטים שונים לעם אחד? איך יוצרים מציאות של עם מגוון המורכב משנים-עשר שבטים, בני לאה

חופשת הקיץ הארוכה שאנו ניצבים בפיתחה מוצאת אותנו במקום אחר מהמקום בו היינו בשנים האחרונות. כולנו- הורים וילדים, קהילות ומקומות עבודה, נמצאים בימים של חוסר

וכי ידיו של משה עושות מלחמה ? התשובה היא לא. את המלחמה עושים החיילים בשטח. אז למה בכל זאת צריך את ידיו המוגבהות של משה,

על פניו, יש הבדל מהותי בין הראייה לדיבור. הדיבור הינו פעולה אקטיבית, שיש לה קול שאחרים שומעים אותו, ונזקו של הדיבור הוא מיידי וישיר. אנשים