כל המאמרים במדור זווית אישית

שעות של אסון ומשבר מגלות כוחות ותעצומות נפש גדולים שחבויים בתוכנו, ומציפות לעיני כל ערכי יסוד של שותפות גורל, חסד, נתינה, אחדות וערבות הדדית, ואהבת

כל הורה רוצה שסיפורו וסיפור משפחתו יעברו הלאה לדורות הבאים. כל עם, לאום, חברה, מדינה וכיוצא באלו רוצים שסיפורם יעבור ויסופר לדורות הבאים. זה אינסטינקט

המילים 'קְדשִׁים תִּהְיוּ' מופיעות בתורה כציווי לעם ישראל. אילו התורה הייתה מסתפקת בשתי המילים הללו ומשאירה לנו את הדרך בה נפרש וניישם את הציווי הזה-

  החל מחודש מרץ 1937 עד מרץ 1938 ארגנו אנשי התנועה הרוויזיוניסטית סדרה של הפלגות העפלה לארץ שיצאו באוניות קטנות וסירות מפיראוס ומאלבניה אל עבר

מאז היווסדו העם היהודי אינו רגוע. כל קורות חייו הם כתנועת מטוטלת הנעה בתזזיתיות מצד לצד ומקצה לקצה. זה בדיוק מה שהופך אותו לעם מדהים

הפילוסוף האנגלי הנודע והחשוב ג'ון לוק, בן המאה ה 17, השפיע רבות בכתביו ובספריו על התפתחות המחשבה המדינית באירופה וארה"ב. בין היתר עסק רבות בזכויות

גודלן של האותיות בספר התורה הוא אחיד, למעט מספר מקרים בודדים שבהן האות אותה כותב הסופר היא קטנה יותר או גדולה יותר מהאותיות האחרות. השינוי

במקום הקדוש ביותר לעם היהודי- קודש הקודשים של המשכן ובית המקדש, ניצבים מעל ארון הברית שני כרובים. תיאורים ופרשנויות רבות ניתנו לאורך הדורות על משמעותם

המבוגרים יותר בינינו, אולי זוכרים שבמשך עשרים שנה, מסוף שנות ה-60, עד סוף ה-80, במקום בו נמצאת היום טאבה, שכן כפר הנופש הבוהמייני המפורסם של

  בכ"ט באייר תשל"ז, 17 למאי 1977, בשעה עשר בלילה, בזכותו של השדר המיתולוגי חיים יבין נכנסה לפס הקול  הישראלי המילה – מַהְפָּךְ. הוא התכוון