
וחיל ורעדה יאחזון
אחת הדמויות האהובות והנערצות עליי ביותר היא דמותו המופלאה של הנריק- הירש גולדשמיט הי"ד, הידוע יותר בשמו הפולני יאנוש קורצ'אק. ביקרתי כבר עשרות פעמים בבית

אחת הדמויות האהובות והנערצות עליי ביותר היא דמותו המופלאה של הנריק- הירש גולדשמיט הי"ד, הידוע יותר בשמו הפולני יאנוש קורצ'אק. ביקרתי כבר עשרות פעמים בבית

אל השבת האחרונה של השנה ואל השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, אנו נכנסים בשני מסלולים. המסלול האחד הוא המסלול הפרטי, והמסלול השני הוא המסלול הכללי.

לכל חברת אנשים חפצת חיים יש חזון. זה יכול להיות חזון חברתי, כלכלי, לאומי, דתי או עסקי- אבל חייב שיהיה חזון שיראה דרך ויתווה כיוון,

תקיעת השופר של מוצאי נעילה ביום כיפור מתחברת אצלי בחיבור ישיר אל הצפירה ביום השואה וזו שבאה בעקבותיה ביום הזיכרון לחיילי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה.

מצעד החיים מתקיים יום יום בארץ ישראל. מצעד החיים הראשון התקיים ב 1988 לאחר פתיחת שערי פולין. השם 'מצעד החיים' ניתן כמשקל נגד למצעדי המוות

תחושת מחנק גוברת והולכת אופפת אותי יותר ויותר בזמן האחרון. תחושה כזו שכבר אי אפשר לפתוח את הפה, ובכלל לא משנה מה הנושא. יש איזו

פסוקו של יום להלן תקציר מחשבותיו והרהוריו של ראש הממשלה ביושבו מול הארון: "…אם זה מה שהם אומרים עליו אחרי מותו- אז מה הם יגידו

הכרת הטוב אני לא אוהב את העליהום הישראלי התקשורתי והציבורי ואת השמחה לאיד לנפילתם של הטייקונים. לפעמים יש בישראליות איזו תכונה מגונה – והיא השמחה

"לכל איש יש שם שנתן לו אלוקים ונתנו לו אביו ואימו" [זלדה]. עניין השמות תופס מקום של כבוד בסיומו של ספר בראשית, ובתחילתו של ספר

מדרשי כנסת אני מקוה שאני לא טועה, ושמה שיקרה בין כתיבת שורות אלו עד הדפסתם לא יפריך את טענותיי- אבל איכשהו אני חש שהכנסת הנוכחית