כל המאמרים במדור זווית אישית

אחת המידות המרכזיות שחסרונן זועק מכל עבר היא מידת הענווה. תרבות שלימה התפתחה בעולם – מפוליטיקאים ועד סלבריטאים, תרבות של הערצה ואלילות, יועצי תדמית ותקשורת,

בסופו של דבר ובתחילתו של דבר, הכל מתנקז אל מקום אחד ואל מהות אחת- ירושלים. כל התפילות וכל התקוות, כל החלומות וכל המלחמות- הכל שואף

שעות של אסון ומשבר מגלות כוחות ותעצומות נפש גדולים שחבויים בתוכנו, ומציפות לעיני כל ערכי יסוד של שותפות גורל, חסד, נתינה, אחדות וערבות הדדית, ואהבת

כל הורה רוצה שסיפורו וסיפור משפחתו יעברו הלאה לדורות הבאים. כל עם, לאום, חברה, מדינה וכיוצא באלו רוצים שסיפורם יעבור ויסופר לדורות הבאים. זה אינסטינקט

המילים 'קְדשִׁים תִּהְיוּ' מופיעות בתורה כציווי לעם ישראל. אילו התורה הייתה מסתפקת בשתי המילים הללו ומשאירה לנו את הדרך בה נפרש וניישם את הציווי הזה-

  החל מחודש מרץ 1937 עד מרץ 1938 ארגנו אנשי התנועה הרוויזיוניסטית סדרה של הפלגות העפלה לארץ שיצאו באוניות קטנות וסירות מפיראוס ומאלבניה אל עבר

מאז היווסדו העם היהודי אינו רגוע. כל קורות חייו הם כתנועת מטוטלת הנעה בתזזיתיות מצד לצד ומקצה לקצה. זה בדיוק מה שהופך אותו לעם מדהים

הפילוסוף האנגלי הנודע והחשוב ג'ון לוק, בן המאה ה 17, השפיע רבות בכתביו ובספריו על התפתחות המחשבה המדינית באירופה וארה"ב. בין היתר עסק רבות בזכויות

גודלן של האותיות בספר התורה הוא אחיד, למעט מספר מקרים בודדים שבהן האות אותה כותב הסופר היא קטנה יותר או גדולה יותר מהאותיות האחרות. השינוי