כל המאמרים במדור זווית אישית

חודש ניסן הוא החודש היחיד מבין חודשי השנה שהתורה מתנה את קיומו ונוכחותו על פני לוח השנה במזג אוויר אביבי: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ

תכונות רבות אנו לומדים מהאבות והאימהות וממייסדי האומה – חסד, אמונה, הכנסת אורחים, אהבת ישראל, מסירות וכן הלאה. על שלל התכונות הללו מתווספת בפרשת השבוע

בין המתקנים והכלים שהיו במקדש שאותו תפעלו הכוהנים, היה גם המזבח. על המזבח הזה היו עצים, ותפקיד הכוהנים היה לדאוג לכך שהאש והעצים יבערו כל

חג הפורים שנחגג השנה בצילן של המלחמה ושל השנה מרובת המחלוקות שקדמה לה, מקבל תובנות נוספות. בתוך האירועים הדרמטיים הרודפים זה את זה במגילת אסתר,

אחד האתגרים המשמעותיים הניצבים בפני בני האדם, הן ברמה האישית, והן ברמה הציבורית, זה החיבור בין קודש לחול, בין החולין לרוחניות. מצד אחד, חלק גדול

עם תחילת מסעו של עם ישראל במדבר, מבקש משה רבנו מהעם להקים את המבנה הציבורי הראשון שלו – את המשכן, מבנה שהמימון שלו יבוא מתרומות

משה ואהרון, שני האחים המנהיגים את עם ישראל בתקופת הגלות במצרים ואת יציאתם מעבדות לחירות, מבטאים שני דגמים שונים של מנהיגות. כבר בתחילת הדרך, כאשר

אחד משמונת הבגדים המיוחדים שלבש הכהן הגדול בבית המקדש היה חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט. על חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט הזה, היו משובצות 12 אבנים טובות שונות ומיוחדות, כשכל אבן

את ארון עצי השיטים במשכן, שהיה מצופה זהב, כיסתה כפורת זהב טהור. מעל הכפורת היו  שני כרובי זהב, שהיו ממוקמים משני קצות הכפורת. על פי

את הסיטואציה הבאה שמתארת התורה בפרשת "משפטים", "וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף", חותמת התורה, לאחר הטלת האחריות והעונש על המכה, במילים: "וְרַפֹּא יְרַפֵּא".