
מי אחראי למחדל הזה?!
בעת הזו, בה רבו כל כך מקרי האסונות, נדמה שנפשנו כבר קהה אל מול הטרגדיות ומראה הגופות האדם לא אוהב להודות בכישלונו ולקחת

בעת הזו, בה רבו כל כך מקרי האסונות, נדמה שנפשנו כבר קהה אל מול הטרגדיות ומראה הגופות האדם לא אוהב להודות בכישלונו ולקחת

לבני אדם מהוגנים יש מצפן ומצפון פנימי מדויק האומר להם מהו טוב ומהו ישר במקום שיש בו בני אדם רבים נוכל למצוא, כנראה, מכל הסוגים

בסופו של דבר ובתחילתו של דבר- האחריות על חינוך הילדים, והעברת המורשת והסיפור מדור לדור מוטלת על ההורים. לא המסך הקטן או הגדול, לא בית

יש אנשים שלא רוצים ולא מסוגלים לקבל מישהו אחר, דעה שונה, משהו שלא מתחבר לאינטרס ולאגו שלהם "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר

עלינו להקשיב באוזן כרויה לקולות השנאה והאנטישמיות הגוברים ברחבי העולם 'רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה'. המילים הללו לקוחות מתוך דבריו של הקב"ה לבני ישראל במדבר,

רוח החלוציות, שהחלה באברהם אבינו העולה הראשון, וקיבלה מימד נוסף ערב הכניסה הראשונה של העם היהודי לארץ ישראל- לא תמה רצי מרתון אומרים שהקילומטרים האחרונים

תפקידנו לנסות להסיר את החומות החברתיות המפרידות בינינו כדי לנסות לחדור ללבבות הסרט 'חומות של תקווה' שהוקרן לראשונה בארה"ב ב-1994, היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר,

הנביא מיכה, שחי בתקופת בית ראשון, בממלכת יהודה ובממלכת ישראל, בסביבות השנים 720- 690 לפני הספירה, בתפקידו כנביא, וכאיש אמת שמחובתו להשפיע, להתריע, ולשנות

מנין לוקחים אנשים האמורים לייצג את רצונו של הקב"ה בעולם את ההיתר להלבין פנים, לחרף מעל כל במה ובפלטפורמות הדיגיטליות? הביטוי 'לספור עד עשר',

אחד הדברים המהותיים שהאדם אינו סובל זו התנשאות. אנשים מוכנים לקבל ביקורת בונה, אנשים מוכנים לקבל את העובדה שיש כאלו החולקים עליהם, אנשים מוכנים