כל המאמרים במדור זווית אישית

עם בריאת העולם והאדם, מגדירה התורה את מהותו של האדם כך: "וַיִּבְרָא אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ". מאז, בשונה מבעלי החיים, מוגדר

הימים הנוראים תשפ"ה, שחתמו את השנה הנוראית תשפ"ד, נושאים בתוכם תפילות ותקוות לשנה חדשה ומבורכת. כולנו זקוקים לעבד ולהפנים את מה שחווינו בשנה האחרונה מאז

המשפט הראשון אותו אומר החזן עם כניסת יום כיפור, עוד לפני תפילת 'כל נדרי' הוא "על דעת המקום ועל דעת הקהל". במובן מסוים המילים הללו

אל ראש השנה תשפ"ה ואל החגים שיבואו בעקבותיו, ניכנס כולנו אחרת לגמרי. הן ברמה הפרטית והמשפחתית, והן ברמה הלאומית-הציבורית. השנה המטלטלת שעברנו כולנו, כשאנו עדיין

לפני הסתלקותו, אוסף משה רבנו, גדול מנהיגי עם ישראל, את העם, ומדריך אותם לעתיד לבוא באיזו דרך עליהם ללכת, מה צריך להיות סולם הערכים שלהם,

מצב של מלחמה הוא לא מצב חדש ובלתי מוכר לעם ישראל. לאורך הדורות כולם, לצערנו, נאלצנו להתמודד, להיאבק ולהילחם מול סוגים שונים של אויבים שקמו

תובנות וערכי יסוד לחיים ערכיים וחברתיים נלמדים מהפסוק הזה: "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ

בפשטות, אדם קשה עורף הוא אדם עקשן שאיננו נעים לבריות. רבי אברהם, בנו של הרמב"ם, הסביר שמקור הביטוי "קשה עורף" לקוח ממחלה הגורמת שיתקשה עורפו

"מי שצמא לכל מחווה של חסד, אוזנו תופסת / איך הקריאות חוצות את הרחוב, שואל עדיין, שואל מאין / כן, מאין כוחות לשאוב. / זה